מהי בקשת פירוק חברה וכיצד מגישים?

הגשת בקשה על ידי חברה לפירוק בידי בית המשפט, תוכל להיעשות רק לאחר קבלת החלטה על ידי אורגן מוסמך של החברה. את סמכויות האורגנים ניתן לראות בהסדרים אותם יצרו דיני החברות.

הפעלת הסמכות בידי האסיפה הכללית מותנית בקיומה של הסכמה בתקנון לנטילת סמכויות שמוקנות לדירקטוריון בידי האסיפה הכללית.

רוב הדרוש לשם קבלת ההחלטה – כאשר הבקשה לפירוק חברה נסמכת על העילה, של קבלת החלטה מיוחדת לפירוק החברה בידי בית המשפט, ההחלטה צריכה להתקבל על ידי האסיפה הכללית בהליך שקבע החוק לקבלת ההחלטה המיוחדת.

בקשה לפירוק על ידי נושה

כל נושה של החברה רשאי להגיש בקשת פירוק חברה. החוק קובע במפורש כי במסגרת פרשנות המושג נושה לעניין הבקשה – כלול גם נושה מותנה או עתידי.

נושה עתידי הוא מי שהחברה חייבת לו כספים שמועד התשלום שלו במועד עתידי. חשוב לציין כי נושה שצריך להיזקק להליך של פירעון חוב הוא נושה לא מובטל, אך נושה מובטח יכול לדאוג לפירעון החוב המגיע לו באמצעות מינוי של כונס נכסים.

כונס הנכסים ידאג למימוש הרכב המשועבד לטובתו. יש לציין כי ניתן לבקש בקשת פירוק חברה גם על ידי משתתף – משתתף הינו גם אדם שהוא חבר או היה חבר בשנה שלפני הפירוק.

בהערת אגב יש לציין כי במקרים מסוימים ניתן לבקש בקשת פירוק גם על ידי הכונס הרשמי, היועץ המשפטי לממשלה ואף על ידי רשם.

שיקול דעת בית המשפט בעת הגשת בקשת פירוק חברה

כאשר מוגשת לבית המשפט בקשת פירוק חברה, באחת העילות הקבועות בפקודה, בית המשפט ראשי לפרק את החברה. שיקול דעת בית המשפט בבקשה של נושים, משתנה על פי פרמטרים שונים כמו הגבלת הזכות להגיש תביעה, מחלוקות על קיומו של החוב, או במקרים בהם מוכח כי אין תועלת ממשית למבקש את הפירוק.

בית המשפט מפעיל שיקול דעת גם בהחלטה של פירוק שבאה על ידי בעלי מניות. גם כאן מתחשבים בפרמטרים שונים החל מהתנהגותו של המבקש, התחשבות ברצונם של בעלי המניות האחרים, וחובות של המבקש בגין המניות.

הליך הגשת בקשת פירוק חברה

במידה ורוצים לנקוט בהליך של בקשת פירוק חברה יש לצרך טופס המפרט את פרטיה של החברה, הפרטים של המבקש לפירוק, את עורך הדין ואת עילת הפירוק.

כאמור ישנן מספר עילות פירוק המנויות בחוק ויש להוכיח אחת מהם לשם תחולה בסיסית של הבקשה. במקרה שבקשת הפירוק מוגשת על ידי החברה עצמה באופן רצוני – יש לצרף בנוסף דין וחשבון על הנכסים וההתחייבויות של החברה.

כמו כן יש להגיש העתק של הבקשה למשרד הכנ"ר ורק לאחריה ניתן להגיש את הבקשה בפני בית המשפט המוסמך לכך-בית המשפט המחוזי.

במקרים של בקשה דחופה אפשר לבקש דיון מוקדם של בית המשפט. לבקשה מיוחדת זו יש לצרף נימוקים אשר מסבירים את הדחיפות וכן רצוי להגיש בקשה למינוי מפרק זמני. בדרך כלל במקרים בהם הנושים לוקחים רכוש מהחברה ללא אישור או החברה מבצעת העלמת רכוש או נוקטת בהעדפת נושים ניתן לבקש בקשה למפרק זמני.

לאחר הגשת הבקשה ניתן להתנגד אל הפירוק. במקרים בהם צדדים מעוניינים להתנגד עליהם להודיע זאת למבקש בטרם יוחל הדיון בהתאם לתקנות הקבועות בחוק לגבי תאריכי ההודעה.

ניתן לראות כי הליך בקשה לפירוק חברה הינה פרוצדורה מסודרת שיש לעבור באופן מוסדר לשם שמירה על תקינות ההליך. ישנם גורמים שונים היכולים להגיש את הבקשה, ויש לכך השלכות מבחינת הרוב הדרוש להחלה, וכן לשיקולי בית המשפט בעת הדיון בבקשה עצמה.

פירוק חברה הינו הליך המביא לקיצה את חייה של החברה ולפירוק הקשרים החוזיים בינה לבין חבריה וכן בינם לבין עצמם.

ברוב המכריע של המקרים, הגורם המרכזי לפירוק חברה הינו חדלות פירעון של החברה, אך עם זאת, יכולים להיות גורמים שונים, ואף פנימיים לחברה, היכולים לאפשר את פירוקה של החברה.

סוגי פירוק בדין הישראלי

הדין הישראלי מכיר בשלושה סוגי פירוק:

• פירוק מרצון
• פירוק על ידי בית המשפט
• פירוק בפיקוחו של בית המשפט.

פירוק על ידי בית המשפט נעשה על ידי הכונס הרשמי. הסוג השלישי פחות נפוץ כיום בהליכי פירוק.

הליך פירוק חברה – שלבים מקדמים

הסמכות להורות על פירוק החברה מוקנית לבית המשפט המחוזי, שבאזור שיפוטה מצוי המשרד הרשום של החברה או לחילופין מקום עסקיה העיקרי.

בקשה לתחילת הליך פירוק חברה בידי בית-משפט יכולה להיות מוגשת בידי מספר גורמים וביניהם: החברה עצמה, נושים שונים של החברה, משתתפים של החברה ואף גורמים נוספים כמו היועמ"ש או הכנ"ר הרשמי.

סמכות זו מעוגנת בס' 257 לפקודת החברות (נוסח חדש). סעיף זה מונה את העילות האפשריות להגשת בקשה לפירוק החברה. עותק מבקשה זו מוגש לכונס הנכסים הרשמי יחד עם אישור על תשלום הפיקדון בטרם תוגש בקשת הפירוק בבית המשפט.

במידה ובקשת התחלת הליך פירוק חברה מוגשת על ידי גורמים שאינם מן  החברה, על מבקש הפירוק להמציא העתק מן הבקשה לחברה במשרדה הרשום.

פרסום הגשת הבקשה והתנגדות לפירוק

תקנות החברות מחייבות פרסום של הגשת הבקשה לפירוק החברה ואת מועד הדיון בו לפחות 14 יום לפני המועד לדיון בפירוק. הפרסום צריך להיעשות בעיתון יומי וברשומות בעברית. המטרה הינה להביא לידיעת כל הנוגעים בדבר קיומה של החברה על הדיון.

מי שחפץ להשתתף בדיון בבקשה לפירוק צריך להודיע למבקש לפחות 7 ימים קודם. במידה וישנם מתנגדים לפירוק יש להגיש לבית המשפט כתב התנגדות מלווה בתצהיר עם נימוקים לפחות 7 ימים לפני המועד שנקבע לדיון, יחד עם העתק למבקש הפירוק.

הליך פירוק החברה בבית המשפט

לאחר הגשת הבקשה, ידון בית המשפט בבקשה לפירוק. בית המשפט יכול לפצל את הדיון בבקשה במידה והאם יש צורך ממשי לפרסם על הגשת הבקשה, ודיון נוסף על הדיון המהותי בבקשת הפירוק עצמו לאחר פרסום הבקשה.

יש לציין כי בטרם דנים בבקשה עצמה יש להמציא לבית המשפט תעודה המאשרת כי המבקש מילא אחרי כל ההוראות והתקנות הנוגעות להגשת בקשת הפירוק. לאחר שבית המשפט דן בבקשת הפירוק הוא יכול להורות על פירוק החברה, למנות על מפרק זמני או אף לדחות את הבקשה במידה ומצא התנגדות או נימוקים ראויים לכך.

חשוב לציין כי במקרים מסוימים ניתן למנות מפרק זמני גם בטרם נעשה הדיון בבקשת הפירוק.

לאחר מתן צו הפירוק

לאחר אישור ונתינת צו הפירוק, הכנ"ר מתמנה כמפרק זמני עד שממנים מפרק קבוע מטעם בית המשפט. הכנ"ר מכנס אסיפות של הנושים להציע מפרק מוסכם. לאחר מתן הצו גם מוטלת חובה לנושאי המשרה בחברה להגיש לכנ"ר דו"ח על עסקי החברה באופן מפורט.

בכל התהליך המפרק אחראי על כל ההליכים בכדי שיוכל לחלק באופן הוגן את נכסי החברה בין הנושים. המפרק כפוף לפיקוח מטעם בית המשפט אבל בעל סמכויות נרחבות לשם ביצוע הליכיו. בסופו של ההליך בית המשפט ייתן צו המוכיח כי החברה מחוסלת מיום מתן הצו-זאת בכפוף להוכחה כי עסקי החברה מפורקים באופן סופי.

מהי בקשת פירוק חברה וכיצד מגישים אותה בצורה נכונה?

בעלי חברות רבים מגיעים לשלב שבו הם מבינים שהחברה כבר אינה פעילה, אינה רווחית או פשוט מיצתה את מטרתה. לפעמים מדובר בעסק שלא הצליח להתרומם, לעיתים בשותפות שהתפרקה, ובמקרים אחרים דווקא בחברה מצליחה שבעליה החליטו לעבור לכיוון עסקי אחר. בכל אחד מהמקרים האלו עולה שאלה חשובה: מה עושים עם החברה עצמה?

כאן נכנסת לתמונה בקשת פירוק חברה. מדובר בהליך משפטי שמטרתו לסיים באופן רשמי את קיומה של החברה מול המדינה, הרשויות והגורמים הרלוונטיים. בעלי עסקים רבים טועים לחשוב שאם מפסיקים להשתמש בחברה או סוגרים את חשבון הבנק שלה, החברה למעשה "נסגרת לבד". בפועל, כל עוד לא בוצע הליך פירוק מסודר, החברה עדיין קיימת מבחינה משפטית ועלולה להמשיך לצבור חובות, אגרות ובעיות עתידיות.

במאמר הזה אסביר בצורה פשוטה וברורה מהי בקשת פירוק חברה, מתי צריך להגיש אותה, איך מתבצע ההליך בפועל ואילו טעויות חשוב להימנע מהן בדרך.

"אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאני רואה היא בעלי חברות שמשאירים חברה לא פעילה במשך שנים מתוך מחשבה שאין בכך סיכון. בפועל, הזנחת החברה עלולה להפוך בעתיד לבעיה משפטית וכלכלית מיותרת."

בקשת פירוק חברה היא הליך משפטי או מנהלי שנועד להביא לסיום הפעילות והקיום המשפטי של חברה בע"מ. לאחר השלמת ההליך, החברה נמחקת מרשם החברות ואינה נחשבת עוד לישות פעילה.

המטרה של הליך הפירוק היא להסדיר בצורה מסודרת את כל ענייני החברה לפני סגירתה, כולל:

• סילוק חובות
• סגירת התחייבויות
• חלוקת נכסים במידת הצורך
• עדכון הרשויות
• סיום אחריות החברה מול גורמים שונים

חשוב להבין שפירוק חברה אינו רק פעולה טכנית. מדובר בהליך בעל משמעות משפטית שיכול להשפיע על בעלי המניות, הדירקטורים ולעיתים גם על נושים או עובדים.

מתי מגישים בקשת פירוק חברה?

יש לא מעט מצבים שבהם בעלי חברה מחליטים שהגיע הזמן לסגור את החברה בצורה מסודרת.

חברה שאינה פעילה

זהו המקרה הנפוץ ביותר. החברה הפסיקה לפעול, אין לקוחות, אין הכנסות ואין פעילות עסקית בפועל.

סכסוך בין שותפים

במקרים מסוימים בעלי מניות אינם מצליחים להמשיך לעבוד יחד והדרך הנכונה לסיים את הפעילות היא באמצעות פירוק החברה.

קשיים כלכליים

כאשר החברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה, לעיתים אין ברירה אלא להתחיל בהליך פירוק.

מעבר לפעילות חדשה

יש בעלי עסקים שמחליטים לפתוח פעילות חדשה תחת חברה אחרת ומעדיפים לסיים את פעילות החברה הישנה בצורה מסודרת.

לעיתים חברה שאינה פעילה ממשיכה לצבור אגרות וחובות מול רשם החברות, ובעלי המניות מבינים שכדאי להסדיר את המצב לפני שהחובות גדלים.

אילו סוגי פירוק חברות קיימים?

כאשר מדברים על בקשת פירוק חברה, חשוב להבין שלא כל המקרים זהים. קיימים מספר סוגי הליכים בהתאם למצב החברה.

פירוק חברה מרצון

זהו ההליך הנפוץ ביותר כאשר החברה סולבנטית, כלומר אין לה חובות משמעותיים והיא מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה.

במסלול הזה בעלי המניות מחליטים מרצונם לפרק את החברה ומתחילים בהליך מסודר מול רשם החברות.

פירוק חברה על ידי בית משפט

כאשר קיימים חובות משמעותיים, סכסוכים מורכבים או בעיות משפטיות שונות, לעיתים יש צורך בהליך פירוק שמתנהל בבית המשפט.

פירוק חברה חדלת פירעון

במקרים שבהם החברה אינה מסוגלת לשלם את חובותיה, ההליך מתבצע בהתאם לדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

איך מגישים בקשת פירוק חברה?

ההליך עצמו משתנה בהתאם לסוג הפירוק, אך ברוב המקרים קיימים מספר שלבים מרכזיים.

בדיקת מצב החברה

לפני כל פעולה חשוב להבין את מצב החברה בפועל:

• האם יש חובות?
• האם קיימים נכסים?
• האם יש עובדים?
• האם יש הליכים משפטיים פתוחים?
• האם החברה פעילה מבחינת רשויות המס?

שלב הבדיקה חשוב מאוד משום שהוא משפיע על סוג ההליך המתאים.

קבלת החלטת בעלי מניות

בדרך כלל נדרשת החלטה רשמית של בעלי המניות על פירוק החברה.

במקרים רבים נערך פרוטוקול מסודר שבו מתקבלת ההחלטה על תחילת הליך הפירוק.

מינוי מפרק

בהליכי פירוק מסוימים ממונה מפרק שתפקידו לנהל את סיום פעילות החברה, להסדיר התחייבויות ולבצע את הפעולות הנדרשות עד למחיקת החברה.

הגשת מסמכים לרשם החברות

הליך הפירוק כולל הגשת טפסים, הצהרות ומסמכים שונים לרשם החברות.

חשוב מאוד שהמסמכים יהיו מדויקים ומלאים כדי למנוע עיכובים מיותרים.

סיום ההליך ומחיקת החברה

לאחר השלמת כל הדרישות, החברה נמחקת מרשם החברות ומפסיקה להתקיים מבחינה משפטית.

למה חשוב לא לדחות את הטיפול?

בעלי חברות רבים משאירים חברות פתוחות מתוך מחשבה ש"נטפל בזה בהמשך". בפועל, כל חודש שעובר עלול לגרום לבעיות נוספות.

השלכות נפוצות של הזנחת חברה:

• צבירת אגרות שנתיות
• קנסות מרשם החברות
• הגדרת החברה כחברה מפרת חוק
• קשיים עתידיים מול בנקים ורשויות
• בעיות בהקמת חברות חדשות

במקרים מסוימים בעלי מניות מגלים את הבעיה רק כאשר הם מנסים לבצע פעולה עסקית חדשה ונדרשים להסדיר את החברה הישנה.

חברה משפחתית שלא נסגרה בזמן

לא מזמן פנה אליי בעל עסק מאזור השרון שניהל יחד עם אחיו חברת יבוא קטנה. החברה הפסיקה לפעול לפני כארבע שנים, אך השניים מעולם לא ביצעו הליך פירוק מסודר.

במשך השנים החברה המשיכה לצבור אגרות שנתיות, קנסות והתראות מרשם החברות. אחד האחים ניסה לפתוח חברה חדשה וגילה שהחברה הישנה מוגדרת כחברה מפרת חוק.

לאחר בדיקה יסודית טיפלנו בהסדרת החובות, הכנו את כל המסמכים הדרושים והתחלנו בהליך פירוק מרצון מסודר. לאחר השלמת התהליך החברה נמחקה בצורה תקינה והלקוח הצליח להמשיך בפעילות העסקית החדשה שלו ללא מגבלות.

המקרה הזה ממחיש כמה חשוב לא להזניח חברה גם אם היא כבר לא פעילה בפועל.

כמה זמן לוקח הליך פירוק חברה?

משך הזמן תלוי במורכבות המקרה.

כאשר מדובר בחברה ללא חובות וללא פעילות, לעיתים ניתן להשלים את ההליך תוך מספר חודשים.

לעומת זאת, במקרים של חובות, סכסוכים או בעיות משפטיות, ההליך עלול להתארך משמעותית.

האם אפשר להגיש בקשת פירוק חברה לבד?

טכנית כן, אך במקרים רבים בעלי חברות נתקלים בקשיים בירוקרטיים ומשפטיים לאורך הדרך.

טעויות קטנות עלולות לגרום לעיכובים משמעותיים, במיוחד כאשר קיימים חובות, מסמכים חסרים או בעיות מול הרשויות.

ליווי מקצועי מסייע להבין מראש אילו מסמכים דרושים, כיצד לפעול נכון ואיך להימנע מטעויות שעלולות לעלות בזמן וכסף.

שאלות ותשובות

האם חברה לא פעילה חייבת בפירוק?

לא חובה, אך כל עוד החברה קיימת היא ממשיכה לצבור אגרות וחובות ולכן בדרך כלל מומלץ להסדיר את מצבה.

האם אפשר לפרק חברה עם חובות?

כן, אך ההליך מורכב יותר ולעיתים דורש טיפול במסגרת חדלות פירעון או הליך משפטי מתאים.

מה קורה אם לא מגישים בקשת פירוק חברה?

החברה נשארת פעילה מבחינה משפטית ועלולה לצבור חובות, קנסות והגבלות שונות.

האם פירוק חברה מוחק חובות אישיים?

לא בהכרח. יש לבדוק כל מקרה לגופו, במיוחד כאשר קיימות ערבויות אישיות או התחייבויות נוספות.

האם אפשר להחזיר חברה שפורקה?

במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה להחייאת חברה, אך מדובר בהליך נפרד ולא תמיד הדבר אפשרי.

האם פירוק חברה פוגע בדירוג האישי של בעלי המניות?

בדרך כלל לא, אך הדבר תלוי בנסיבות ובאופן ניהול ההליך.

בקשת פירוק חברה היא צעד חשוב עבור בעלי עסקים שרוצים לסיים פעילות עסקית בצורה מסודרת, חוקית ונכונה. הזנחת חברה לא פעילה עלולה לגרום לאורך הזמן לבעיות משפטיות, חובות וקנסות מיותרים.

ככל שמטפלים בנושא מוקדם יותר, כך ניתן בדרך כלל לבצע את ההליך בצורה פשוטה, מהירה ויעילה יותר. חשוב להבין את מצב החברה, לבחור את המסלול המתאים ולפעול בצורה מסודרת מול הרשויות כדי להימנע מהפתעות בעתיד.

למעשה, כל נושה של החברה יכול להגיש בקשה לפירוק החברה. פקודת החברות לא מגדירה באופן מיוחד מהו נושה ולכן הפרשנות תיעשה על ידי בית המשפט.

על פי הגדרות החוק תחת נושה כלולים גם נושה מותנה – כלומר אדם שיש לחברה התחייבות מוקדמת כלפיו, וכן נושה עתידי – אדם שהחברה חייבת לו סכומים שמועד התשלום עבורם הוא בזמן עתידי.

יש לציין כי אנשים שטוענים שלחברה יש התחייבויות כספיות כלפיהם, אך החברה כופרת על עצם קיומו של החוב, לא מוגדרים כנושים, ולכן אם סוג אנשים אלו הגישו בקשה לפירוק – החברה יכולה לבקש את מחיקת התביעה על הסף עקב שימוש לרעה בהליכי משפט.

נושה מובטח ונושה לא מובטח

מי שמבקש את הליך פירוק החברה לשם קבלת ההתחייבות הכספית הוא הנושה הלא מובטח. כך שלמעשה, הנושה המובטח יכול כבר לדאוג לפירעון של החוב של החברה כלפיו על ידי מינוי של כונס נכסים.

כונס הנכסים דואג לממש את הרכוש המשועבד לטובת הנושה המובטח. עם זאת, נושה מובטח יכול אף הוא לבקש את פירוק החברה אם יחפוץ בכך. לעיתים נושים מובטחים נוקטים בהליך זה מכיוון שפירוק החברה יכול לאפשר לגבות את החובות הכספיים בצורה מהירה ואפקטיבית יותר מאפשר נקיטת הליכים רגילים למימוש הבטוחה.

כמו כן במקרים בהם הבטוחה לא מכסה את כל החוב, ייתכן כי הנושה המובטח ינקוט בהליכי בקשה לפירוק חברה.

פירוק מרצון על ידי נושים

ההבדל החשוב בין פירוק מרצון של בעלי מניות של החברה לבין פירוק מרצון של הנושים הוא ביכולת הפירעון של החברה לתביעות החוב שלה. כלומר הדירקטורים של החברה לא מסרו הצהרות של כושר פירעון, ניתן לומר כי הפירוק מרצון נחשב כפירוק של נושי החברה.

מה שעומד מאחורי החלטה זו הוא, כי במקרים בהם לחברה אין מספיק נכסים בכדי לכסות את החובות שלה, יש להפקיד את השליטה בהליכי הפירוק על ידי הנושים. הנושים הם בעצם הגורם היחיד שיש לו אינטרס אמיתי וישר לפירוק. במקרים בהם אין נושים ובעלי המניות הם בעלי האינטרס היחיד – הליכי הפירוק יהיה בשליטתם.

שליטת נושים בהליכי פירוק מרצון

השליטה של הנושים בהליכי הפירוק באה לידי ביטוי בגורם המרכזי ביותר בהליך הפירוקי – מינוי המפרק. המפרק שממונה על ידי הנושים משמש בתפקיד של מנהל החברה ומחליף את האורגנים שניהלו את החברה.

הרוב הדרוש באסיפת הנושים להכרזת זהות המפרק הוא רוב קולות של הנוכחים שמצביעים בעצמם או על ידי שליח. קולות אלו צריכים לייצג את ערך התביעות של הנושים מינוי המפרק באסיפת הנושים צריכים להיות סמוכים זה לזה בכדי להגן על הנושים.

יש לציין כי במידה ולא התכנסה אסיפת נושים כדרוש, אין בכך בכדי לגרום לבטלות מינוי זהות של מפרק שמונה באופן אחר על ידי בעלי המניות.

לנושים יש שליטה בגורמים נוספים בהליכי הפירוק. כך למשל הנושים שולטים במינוי ועדת הביקורת על פי סעיף 326(א) לפקודת החברות. הכוח של השליטה בוועדה שניתן לנושים בא לידי ביטוי בבחירה של זהות האנשים שמשרתים מטעם בעלי המניות כחברים בוועדה.

ההחלטה באסיפות של הנושים מתקבלת ברוב קולות של הנוכחים. כמו כן הנושים שולטים בשכר המפרק וגם הנושים הם אלו שמוסמכים לאשר לדירקטורים להמשיך לפעול לאחר ההחלטה לפירוק מרצון של החברה.

בקשה לפירוק חברה על ידי נושים נתונה לפרשנות המושג הרחב נושה. כמו כן הנושים בהליך הפירוקי נוטלים חלק ממשי בכל הליכי הפירוק.

כל נושה של החברה רשאי להגיש בקשה לפירוק החברה במידה ויענה על הדרישות המנויות בחוק המקימות את העילות השונות לפירוק.

אומנם פקודת החברות אינה מגדירה במפורש מיהו נושה לעניין החוק אך באופן כללי ניתן לומר כי נושה כולל כל מי שהחברה המיועדת לפירוק חייבת לו חוב בר תוקף.

חשוב לציין כי במקרים בהם נטען לקיומו של חוב מצד החברה כלפי הגוף הנושה, והחברה חולקת על עצם קיומו של החוב (בתום לב), לא ניתן יהיה להגדירו כנושה לעניין זכותו להגיש תביעה לפירוק כנגד החברה. החברה יכולה אף במקרה זה לבקש מבית המשפט למחוק תביעתו של נושה זה.

השפעת הפירוק על מעמדם של הנושים

הליכי הפירוק גורמים לשינוי מעמדם וזכותם של הנושים. הנושים אשר היו עד כה גורם חיצוני בלבד לפעילותה וניהולה של החברה, הופכים לגורם מתערב הן בשלב מינוי המפרק והן בשלב של פעילות המפרק בהליך הפירוק.

הנושים מתכנסים באמצעות אסיפות נושים ובאמצעות ועדת ביקורת ממונה. כמו כן הנושים יכולים לפנות לבית המשפט במקרים בהם מתעורר לטענתם צורך להתערב בפעילותו של המפרק.

תביעות חוב של נושים – זכות הפירעון

לנושים יש זכות לקבל את חובם שהחברה חייבת להם בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בפקודת החברות.

באופן כללי הנושים המגישים את תביעות החוב מתחלקים לשני סוגים מרכזיים:

נושים מובטחים – אלו הם נושים בעלי זכות קניינית בנכסי החברה ולכן מעמדם שונה מזה של הנושים הרגילים בקבלת תביעות החוב בהליך החלוקה של מסת הנכסים.

הנושים הרגילים – אינם בעלי זכות קניינית באחד מנכסי החברה ולכן יש להם רק זכות תביעה ממנה. על כן זכותם יכולה להתממש רק על ידי הגשת הוכחת חוב למפרק לשם קבלת פירעון החוב.

הליך הגשת החוב למפרק

המפרק מרכז את כל התביעות בנות ההוכחה בפירוק שנתקבלו מאת הנושים, ותפקידו לדון ולהכריע בדבר קבלתן או דחייתן, בהתאם לנסיבות ולהפעלת שיקול דעתו.

ריכוז תביעות החוב של הנושים על ידי המפרק באופן מרוכז יוצר יחס שווה בין הנושים. ס' 352 לפקודת החברות מסדיר מהם תביעות בנות הוכחה לפירוק.

כך הנושים יכולים לתבוע מן החברה כל חוב, בין אם הוא קיים ובין אם מדובר בחוב עתידי, בין אם הוא ודאי ובין אם הוא מותנה, ובין אם הוא קצוב ובין אם הוא לא קצוב.

עם זאת החוק דורש כי יש לשום ככל האפשר שומה צודקת את הערך של החובות שהם מותנים או בלתי קצובים. יש לציין כי בכל הנוגע לתביעות בנות הוכחה, הסעיף מפנה למבחנים שנקבעו בדיני פשיטת הרגל לעניין תביעות החוב.

ריבית גם נכנסת לתוך תביעת החוב של הנושים, אך יש לציין כי החוק מגביל את שיעור הריבית לעניין תשלום הדיבידנד על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה. כך שנשמר עקרון השוויון בין הנושים לעניין התאמה זו.

הנושים, אשר זכאים לפרוע את זכויותיהם המגיעות להם, זכאים לדרוש את הפירעון מן החברה הנכנסת להליכי הפירוק. הליך הפירעון בא לידי ביטוי על ידי הגשת תביעות חוב, המחולקות לתביעות בנות הוכחה ברוב המקרים, ולתביעות שונות שאינם דרושות הוכחה כמו דמי נזק וכו'.

לכל אורכו של תביעת החוב שומר המחוקק על עקרון השוויון בין הנושים לשם אי יצירת עדיפות אחד על רעהו. תביעות החוב מגיעות בסופו של דבר אל פתחו של המפרק, אשר יקבע בסופו של דבר האם לקבל אותם או שמא לדחותם.

הליך פירוק חברה מותנה בשלב ראשוני בו יש לבקש את פירוקה מידי בית המשפט באמצעות אחת מן העילות הקבועות בחוק.

ישנם גורמים רבים היכולים לבקש את פירוקה של החברה בהתאם לנסיבות השונות. החל מבעלי המניות עצמם, הנושים המעוניינים לקבל את כספם מן החברה, וכן אף הכונס הרשמי ואף היועץ המשפט לממשלה.

כמו כן, במקרים מסוימים, זכאים עובדי החברה להגיש בקשת פירוק. במקרים בהם ישנם אי תשלום זכויות שונות, עובדי החברה זכאים מן הביטוח הלאומי לזכויות רבות עקב פירוקה של החברה.

זכויות עובדים בהליכי פירוק

בהליכי הפירוק, המפרק מחלק את נכסי החברה לנושים על פי תביעותיהם הכספיות. אך במידה וישנם עובדים – הם מקבלים עדיפות על פני הנושים וגוברים על הנושים הרגילים.

למעשה מעמדם של העובדים עומד יחד עם הנושים המובטחים. במידה והעובדים אינם מקבלים את זכויותיהם גם בהליך כזה הם זכאים לפנות למוסד לביטוח לאומי. על פי חוק הביטוח הלאומי, שכיר בחברה שפורקה זכאי לקבל פיצויי פיטורין ושכר עבודה שנותר במידה ולא שולם בהליכי הפירוק.

לתשלום זה ישנה תקרה הקבועה בחוק. חשוב לציין כי במידה והעובדים פונים אל הביטוח הלאומי בתביעה לזכויות עליהם להוציא צו פירוק של החברה מידי בית המשפט. כמו כן עליהם לוודא כי בית המשפט שאישר את הצו מינה מפרק מטעמו על הליכי הפירוק. וכן אישור מהמפרק עצמו על נכונות התביעה.

הליך הגשה לפירוק חברה על ידי עובדים

במקרה בו עובדים מעוניינים לפרק את החברה, עליהם לבקש בקשה לפירוק בהתאם לתקנות החברות (פירוק) העוסקות בהליכים אלו.

הבקשה לפירוק צריכה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאת כתובתה הרשומה של החברה. אל הבקשה יש לצרף תצהיר מאומת על ידי עורך דין בו מצורף תדפיס של פרטיה הבסיסיים של החברה שניתן לקבל מרשם החברות.

בשונה מבקשת פירוק מן החברה עצמה, במקרה זה, בו בקשת הפירוק נובעת מגורמים חיצוניים אליה, על המבקש (כלומר העובדים) להמציא העתק של בקשת הפירוק אל החברה עצמה במשרדה הרשום. כל משתתף בחברה (למעשה הכוונה לבעלי המניות) או נושה של המעוניין בהשבת חובותיו הכספיים יכול לקבל מן מבקשי הבקשה את הבקשה לפירוק שהוגשה לבית המשפט בתמורה לתשלום הוצאות.

חשוב לציין כי בקשת פירוק לבית המשפט המחוזי מותנית בהצגת אישור של הכונס הרשמי אשר אישר כי התקבל הפיקדון הדרוש ממבקש הבקשה לפירוק. לאחר הגשת הבקשה יש לפרסם ברשומות ובעיתון יומי בעברית על הגשת הבקשה.

בצירוף אל הודעת הבקשה שמתפרסמת, יצוין גם מועד הדיון שבו על בית המשפט לשקול האם לקבל את בקשת הפירוק. כך יוכל כל גורם חיצוני לחברה שיש לו אינטרס בפירוק להביע את דעתו בהליך הפירוק. הדברים מקבלים משנה תוקף גם להפך – כלומר במקרים בהם ישנה התנגדות להליכי הפירוק, ההודעה ברשומות מאפשרת להגיש התנגדות לבקשה, שאותה יש לשלוח בליווי נימוקים גם אל מבקש הבקשה עצמה – דהיינו העובדים במקרה שלנו.

חשוב לציין כי על פי החוק אדם לא יורשה להשתתף בדיון בבקשה ללא אישרו של בית המשפט, אלא אם כן הוא הודיע למבקש לפחות שבעה ימים קודם מועד הדיון על הכוונה שלו להשתתף. כמו כן, במקרים בהם המבקש ביטל את בקשת הפירוק או החליט לזנוח אותה, בית המשפט יכול בכל אחד משלבי הדיון בבקשה, לערוך חילופי  מבקשים ולהמשיך את הדיון בבקשה בידי המבקש החדש.

כך לדוגמא יכולים העובדים לעזוב את בקשתם ובמקומם יתפסו הנושים את מעמדם כמבקשים בהליך הפירוק הכפוי.

כיום, כאשר חברות רבות (כמו מגה למשל) נמצאות על סף סגירה ואיבוד נכסים, הוצעה הצעת חוק אשר מעמידה את העובדים בראש פירמידת הנושים. הקדימות של העובדים לקבל את שכרם עומדת, על פי הצעת חוק זו, לפני שכר הטרחה של עורכי הדין והוצאות אחרות הקשורות בפירוק החברה. באופן כזה, יוכלו עובדי החברה להבטיח את קבלת הזכויות המלאות המגיעות להם, לרבות חיסכון פנסיוני, שכר, פיצויים וכו', לפי קבלת מליוני השקלים המגיעים למפרק.

פירוק חברה

פירוק חברה הינה הודעה על חברה כחדלת פירעון, וכחסרת אמצעי תשלום כלשהם. הכרזה על פירוק חברה יכולה להיעשות על פי צו בית משפט על ידי הנושים, העובדים או על ידי החברה עצמה. במקרה זה, כל פעילויות החברה נעצרות ויותרו תשלומים לנושים בלבד. כמו כן, הכרזה זו מפורשת לעובדים כהודעת פיטורין גם אם לא קיבלו הודעה זו באופן רשמי ממנהלי החברה. מפרקי החברה המונים רואי חשבון, עורכי דין ויועצים שונים מתמנים לעסוק בתיק מטעם בית המשפט או מטעם החברה עצמה.

במצב זה, למרות שהתשלומים לעובד עדיפים על תשלומים לספקים שונים, קודם כל משולמים התשלומים לתהליך הפירוק עצמו ולעוסקים בו. לכן יכול להיווצר מצב כי עורך הדין המטפל בתיק הפירוק יקבל כספים רבים (אף מיליונים) לפני שהעובד יקבל את שכרו כפי שמגיע לו בחוק. גם במקרה של, יועדף התשלום השוטף לבנק לפני תשלום שכר העבודה של העובד.

מכיוון שפירוק חברה הינה בעיה משמעותית ומהותית של העובדים, ההמלצה היא להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחומים אלה, ויכול לעזור לכלל העובדים ולכל אחד באופן פרטני. לפעמים יוכלו העובדים לתבוע את החברה בתביעת נזיקין, אם יתגלה כי החברה נוהלה ברשלנות וללא אחריות כלפי הרשויות בכל הנוגע למשיכת כספים מהקופה המרכזית או תהליכים לא חוקיים אחרים. מכיוון שבכל זמן הביניים בו נמצאת החברה בהליכי פירוק, מפרק החברה הוא זה האחראי לעובדים ומחויב כלפיהם לשקיפות מלאה, הצעת החוק המקודמת עשויה לסייע לעובדים ולהקל על תהליך קבלת הכספים כולו.

זכויות העובדים בפירוק חברה

כאשר חברה מתפרקת, העובדים לרוב יהיו הראשונים אשר ירגישו זאת. בדרך כלל, הצעד הראשון הוא פיטורין לכלל העובדים או למרביתם. פעמים רבות, צעד הפיטורין יגיע לאחר חודשים בהם לא שולמו תנאים סוציאליים בסיסיים (כמו ימי חופשה, הבראה, פנסיה) ואף משכורות מלאות.

העובדים המפוטרים במקרה זה, אינם יכולים אף לתבוע את המעסיק על השכר שלא שולם מפני שלרוב הוא יהיה חדל פירעון ויכריז על עצמו כפושט רגל. ללא נכסים וכספים נזילים, לא יוכל המעסיק לשלם את הכסף המגיע לעובדים, גם אם יוכרח לעשות זאת. כך שלתביעה שכזו לא יהיה בסיס או אפקט יעיל כלשהו.

כך שעל העובדים במקרה זה, להתמודד עם הפיטורין ועם חוסר הביטחון לגבי מועד כניסת המשכורת אם בכלל.  מעבר לכך, פעמים רבות, על פי חוזה העבודה, מגיע לעובדים עוד מספר תשלומים כמו דמי פיצויים, דמי הודעה מוקדמת ועוד. סכומים אלה אינם מהווים מותרות בזמנים אלה של בין עבודות, אלא פעמים רבות משמשים למחיה והישרדות.

לרוב, את הכספים המגיעים לעובד הוא יכול לתבוע מהביטוח הלאומי. אולם התהליך עד קבלת הכספים מרגע הגשת התביעה, הינו תהליך ארוך ומורכב, שלפעמים דורש את סיום התהליך של החברה אל מול המוסדות המפרקים ובתי המשפט. יחד עם זאת, קבע המוסד לביטוח לאומי תקרת תשלומים, אשר מעליה לא משולמים תשלומים נוספים.