פירוק חברה על ידי עובדים

הליך פירוק חברה מותנה בשלב ראשוני בו יש לבקש את פירוקה מידי בית המשפט באמצעות אחת מן העילות הקבועות בחוק.

ישנם גורמים רבים היכולים לבקש את פירוקה של החברה בהתאם לנסיבות השונות. החל מבעלי המניות עצמם, הנושים המעוניינים לקבל את כספם מן החברה, וכן אף הכונס הרשמי ואף היועץ המשפט לממשלה.

כמו כן, במקרים מסוימים, זכאים עובדי החברה להגיש בקשת פירוק. במקרים בהם ישנם אי תשלום זכויות שונות, עובדי החברה זכאים מן הביטוח הלאומי לזכויות רבות עקב פירוקה של החברה.

זכויות עובדים בהליכי פירוק

בהליכי הפירוק, המפרק מחלק את נכסי החברה לנושים על פי תביעותיהם הכספיות. אך במידה וישנם עובדים – הם מקבלים עדיפות על פני הנושים וגוברים על הנושים הרגילים.

למעשה מעמדם של העובדים עומד יחד עם הנושים המובטחים. במידה והעובדים אינם מקבלים את זכויותיהם גם בהליך כזה הם זכאים לפנות למוסד לביטוח לאומי. על פי חוק הביטוח הלאומי, שכיר בחברה שפורקה זכאי לקבל פיצויי פיטורין ושכר עבודה שנותר במידה ולא שולם בהליכי הפירוק.

לתשלום זה ישנה תקרה הקבועה בחוק. חשוב לציין כי במידה והעובדים פונים אל הביטוח הלאומי בתביעה לזכויות עליהם להוציא צו פירוק של החברה מידי בית המשפט. כמו כן עליהם לוודא כי בית המשפט שאישר את הצו מינה מפרק מטעמו על הליכי הפירוק. וכן אישור מהמפרק עצמו על נכונות התביעה.

הליך הגשה לפירוק חברה על ידי עובדים

במקרה בו עובדים מעוניינים לפרק את החברה, עליהם לבקש בקשה לפירוק בהתאם לתקנות החברות (פירוק) העוסקות בהליכים אלו.

הבקשה לפירוק צריכה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאת כתובתה הרשומה של החברה. אל הבקשה יש לצרף תצהיר מאומת על ידי עורך דין בו מצורף תדפיס של פרטיה הבסיסיים של החברה שניתן לקבל מרשם החברות.

בשונה מבקשת פירוק מן החברה עצמה, במקרה זה, בו בקשת הפירוק נובעת מגורמים חיצוניים אליה, על המבקש (כלומר העובדים) להמציא העתק של בקשת הפירוק אל החברה עצמה במשרדה הרשום. כל משתתף בחברה (למעשה הכוונה לבעלי המניות) או נושה של המעוניין בהשבת חובותיו הכספיים יכול לקבל מן מבקשי הבקשה את הבקשה לפירוק שהוגשה לבית המשפט בתמורה לתשלום הוצאות.

חשוב לציין כי בקשת פירוק לבית המשפט המחוזי מותנית בהצגת אישור של הכונס הרשמי אשר אישר כי התקבל הפיקדון הדרוש ממבקש הבקשה לפירוק. לאחר הגשת הבקשה יש לפרסם ברשומות ובעיתון יומי בעברית על הגשת הבקשה.

בצירוף אל הודעת הבקשה שמתפרסמת, יצוין גם מועד הדיון שבו על בית המשפט לשקול האם לקבל את בקשת הפירוק. כך יוכל כל גורם חיצוני לחברה שיש לו אינטרס בפירוק להביע את דעתו בהליך הפירוק. הדברים מקבלים משנה תוקף גם להפך – כלומר במקרים בהם ישנה התנגדות להליכי הפירוק, ההודעה ברשומות מאפשרת להגיש התנגדות לבקשה, שאותה יש לשלוח בליווי נימוקים גם אל מבקש הבקשה עצמה – דהיינו העובדים במקרה שלנו.

חשוב לציין כי על פי החוק אדם לא יורשה להשתתף בדיון בבקשה ללא אישרו של בית המשפט, אלא אם כן הוא הודיע למבקש לפחות שבעה ימים קודם מועד הדיון על הכוונה שלו להשתתף. כמו כן, במקרים בהם המבקש ביטל את בקשת הפירוק או החליט לזנוח אותה, בית המשפט יכול בכל אחד משלבי הדיון בבקשה, לערוך חילופי  מבקשים ולהמשיך את הדיון בבקשה בידי המבקש החדש.

כך לדוגמא יכולים העובדים לעזוב את בקשתם ובמקומם יתפסו הנושים את מעמדם כמבקשים בהליך הפירוק הכפוי.

פירוק חברת יחיד במחירים מיוחדים – לחצו כאן