מהי בקשת פירוק חברה וכיצד מגישים?

אל תתפשרו על מקצועיות, תנו למומחים שלנו לטפל בכם!

הגשת בקשה על ידי חברה לפירוק בידי בית המשפט, תוכל להיעשות רק לאחר קבלת החלטה על ידי אורגן מוסמך של החברה. את סמכויות האורגנים ניתן לראות בהסדרים אותם יצרו דיני החברות.

הפעלת הסמכות בידי האסיפה הכללית מותנית בקיומה של הסכמה בתקנון לנטילת סמכויות שמוקנות לדירקטוריון בידי האסיפה הכללית.

רוב הדרוש לשם קבלת ההחלטה – כאשר הבקשה לפירוק חברה נסמכת על העילה, של קבלת החלטה מיוחדת לפירוק החברה בידי בית המשפט, ההחלטה צריכה להתקבל על ידי האסיפה הכללית בהליך שקבע החוק לקבלת ההחלטה המיוחדת.

בקשה לפירוק על ידי נושה

כל נושה של החברה רשאי להגיש בקשת פירוק חברה. החוק קובע במפורש כי במסגרת פרשנות המושג נושה לעניין הבקשה – כלול גם נושה מותנה או עתידי.

נושה עתידי הוא מי שהחברה חייבת לו כספים שמועד התשלום שלו במועד עתידי. חשוב לציין כי נושה שצריך להיזקק להליך של פירעון חוב הוא נושה לא מובטל, אך נושה מובטח יכול לדאוג לפירעון החוב המגיע לו באמצעות מינוי של כונס נכסים.

כונס הנכסים ידאג למימוש הרכב המשועבד לטובתו. יש לציין כי ניתן לבקש בקשת פירוק חברה גם על ידי משתתף – משתתף הינו גם אדם שהוא חבר או היה חבר בשנה שלפני הפירוק.

בהערת אגב יש לציין כי במקרים מסוימים ניתן לבקש בקשת פירוק גם על ידי הכונס הרשמי, היועץ המשפטי לממשלה ואף על ידי רשם.

שיקול דעת בית המשפט בעת הגשת בקשת פירוק חברה

כאשר מוגשת לבית המשפט בקשת פירוק חברה, באחת העילות הקבועות בפקודה, בית המשפט ראשי לפרק את החברה. שיקול דעת בית המשפט בבקשה של נושים, משתנה על פי פרמטרים שונים כמו הגבלת הזכות להגיש תביעה, מחלוקות על קיומו של החוב, או במקרים בהם מוכח כי אין תועלת ממשית למבקש את הפירוק.

בית המשפט מפעיל שיקול דעת גם בהחלטה של פירוק שבאה על ידי בעלי מניות. גם כאן מתחשבים בפרמטרים שונים החל מהתנהגותו של המבקש, התחשבות ברצונם של בעלי המניות האחרים, וחובות של המבקש בגין המניות.

הליך הגשת בקשת פירוק חברה

במידה ורוצים לנקוט בהליך של בקשת פירוק חברה יש לצרך טופס המפרט את פרטיה של החברה, הפרטים של המבקש לפירוק, את עורך הדין ואת עילת הפירוק.

כאמור ישנן מספר עילות פירוק המנויות בחוק ויש להוכיח אחת מהם לשם תחולה בסיסית של הבקשה. במקרה שבקשת הפירוק מוגשת על ידי החברה עצמה באופן רצוני – יש לצרף בנוסף דין וחשבון על הנכסים וההתחייבויות של החברה.

כמו כן יש להגיש העתק של הבקשה למשרד הכנ"ר ורק לאחריה ניתן להגיש את הבקשה בפני בית המשפט המוסמך לכך-בית המשפט המחוזי.

במקרים של בקשה דחופה אפשר לבקש דיון מוקדם של בית המשפט. לבקשה מיוחדת זו יש לצרף נימוקים אשר מסבירים את הדחיפות וכן רצוי להגיש בקשה למינוי מפרק זמני. בדרך כלל במקרים בהם הנושים לוקחים רכוש מהחברה ללא אישור או החברה מבצעת העלמת רכוש או נוקטת בהעדפת נושים ניתן לבקש בקשה למפרק זמני.

לאחר הגשת הבקשה ניתן להתנגד אל הפירוק. במקרים בהם צדדים מעוניינים להתנגד עליהם להודיע זאת למבקש בטרם יוחל הדיון בהתאם לתקנות הקבועות בחוק לגבי תאריכי ההודעה.

ניתן לראות כי הליך בקשה לפירוק חברה הינה פרוצדורה מסודרת שיש לעבור באופן מוסדר לשם שמירה על תקינות ההליך. ישנם גורמים שונים היכולים להגיש את הבקשה, ויש לכך השלכות מבחינת הרוב הדרוש להחלה, וכן לשיקולי בית המשפט בעת הדיון בבקשה עצמה.

פירוק חברה הינו הליך המביא לקיצה את חייה של החברה ולפירוק הקשרים החוזיים בינה לבין חבריה וכן בינם לבין עצמם.

ברוב המכריע של המקרים, הגורם המרכזי לפירוק חברה הינו חדלות פירעון של החברה, אך עם זאת, יכולים להיות גורמים שונים, ואף פנימיים לחברה, היכולים לאפשר את פירוקה של החברה.

סוגי פירוק בדין הישראלי

הדין הישראלי מכיר בשלושה סוגי פירוק:

  • פירוק מרצון
  • פירוק על ידי בית המשפט
  • פירוק בפיקוחו של בית המשפט.

פירוק על ידי בית המשפט נעשה על ידי הכונס הרשמי. הסוג השלישי פחות נפוץ כיום בהליכי פירוק.

הליך פירוק חברה – שלבים מקדמים

הסמכות להורות על פירוק החברה מוקנית לבית המשפט המחוזי, שבאזור שיפוטה מצוי המשרד הרשום של החברה או לחילופין מקום עסקיה העיקרי.

בקשה לתחילת הליך פירוק חברה בידי בית-משפט יכולה להיות מוגשת בידי מספר גורמים וביניהם: החברה עצמה, נושים שונים של החברה, משתתפים של החברה ואף גורמים נוספים כמו היועמ"ש או הכנ"ר הרשמי.

סמכות זו מעוגנת בס' 257 לפקודת החברות (נוסח חדש). סעיף זה מונה את העילות האפשריות להגשת בקשה לפירוק החברה. עותק מבקשה זו מוגש לכונס הנכסים הרשמי יחד עם אישור על תשלום הפיקדון בטרם תוגש בקשת הפירוק בבית המשפט.

במידה ובקשת התחלת הליך פירוק חברה מוגשת על ידי גורמים שאינם מן  החברה, על מבקש הפירוק להמציא העתק מן הבקשה לחברה במשרדה הרשום.

פרסום הגשת הבקשה והתנגדות לפירוק

תקנות החברות מחייבות פרסום של הגשת הבקשה לפירוק החברה ואת מועד הדיון בו לפחות 14 יום לפני המועד לדיון בפירוק. הפרסום צריך להיעשות בעיתון יומי וברשומות בעברית. המטרה הינה להביא לידיעת כל הנוגעים בדבר קיומה של החברה על הדיון.

מי שחפץ להשתתף בדיון בבקשה לפירוק צריך להודיע למבקש לפחות 7 ימים קודם. במידה וישנם מתנגדים לפירוק יש להגיש לבית המשפט כתב התנגדות מלווה בתצהיר עם נימוקים לפחות 7 ימים לפני המועד שנקבע לדיון, יחד עם העתק למבקש הפירוק.

הליך פירוק החברה בבית המשפט

לאחר הגשת הבקשה, ידון בית המשפט בבקשה לפירוק. בית המשפט יכול לפצל את הדיון בבקשה במידה והאם יש צורך ממשי לפרסם על הגשת הבקשה, ודיון נוסף על הדיון המהותי בבקשת הפירוק עצמו לאחר פרסום הבקשה.

יש לציין כי בטרם דנים בבקשה עצמה יש להמציא לבית המשפט תעודה המאשרת כי המבקש מילא אחרי כל ההוראות והתקנות הנוגעות להגשת בקשת הפירוק. לאחר שבית המשפט דן בבקשת הפירוק הוא יכול להורות על פירוק החברה, למנות על מפרק זמני או אף לדחות את הבקשה במידה ומצא התנגדות או נימוקים ראויים לכך.

חשוב לציין כי במקרים מסוימים ניתן למנות מפרק זמני גם בטרם נעשה הדיון בבקשת הפירוק.

לאחר מתן צו הפירוק

לאחר אישור ונתינת צו הפירוק, הכנ"ר מתמנה כמפרק זמני עד שממנים מפרק קבוע מטעם בית המשפט. הכנ"ר מכנס אסיפות של הנושים להציע מפרק מוסכם. לאחר מתן הצו גם מוטלת חובה לנושאי המשרה בחברה להגיש לכנ"ר דו"ח על עסקי החברה באופן מפורט.

בכל התהליך המפרק אחראי על כל ההליכים בכדי שיוכל לחלק באופן הוגן את נכסי החברה בין הנושים. המפרק כפוף לפיקוח מטעם בית המשפט אבל בעל סמכויות נרחבות לשם ביצוע הליכיו. בסופו של ההליך בית המשפט ייתן צו המוכיח כי החברה מחוסלת מיום מתן הצו-זאת בכפוף להוכחה כי עסקי החברה מפורקים באופן סופי.

לסיכום: ניתן לראות כי הליך פירוק החברה קבוע בתקנות ובחוקים באופן מוסדר, בכדי שהליך הבקשה, הדיון, האישור והפירוק עצמו, ייעשו כשורה ובפיקוח בית המשפט עד לחיסול החברה.

תוכן עניינים
אודותינו

החברה המובילה בארץ לייעוץ, ליווי ומידע בכל התחומים הקשורים לפירוק חברות!

מעל ל10 שנות ניסיון בתחום ומאות לקוחות מרוצים, השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם בהקדם האפשרי!

חייג עכשיו!