מהי הרמת מסך?

הרמת מסך הינה פעולה משפטית חריגה, המאפשרת לבית המשפט במקרים קיצוניים להתעלם מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. במקרים בהם נסיבות העניין מצדיקות מהלך שכזה – ניתן יהיה להעלות את מסך ההתאגדות ולפנות בתביעה כלפי כיסי בעלי המניות עצמם.

הרמת מסך הינה סעד הגנה מפני נושים. בהליכי פירוק – הרמת מסך ההתאגדות תתבצע במקרים בהם בעלי המניות מסתתרים מאחורי מסך ההתאגדות לשם ניצול לרעה שלו כדי לחמוק מהתחייבויות שנטלו על עצמם בשם החברה.

כך למעשה הסעד יוצר יריבות ישירה בין בעלי המניות ובין הנושים.

חשוב לציין כי גם אם יתקבל סעד כנגד החברה לא ניתן יהיה לממשו כי בעלי המניות משאירים אותה ריקה מנכסים ולכן הנושים בהליך הפרוקי לא יוכלו לממש את תביעות הגבייה שלהם כלפי החברה חדלת הפירעון.

הרמת מסך בחוק החברות

בשונה מן החקיקה בעבר, אשר אפשרה מתן שימוש בהרמת מסך על ידי בית המשפט במקרים רבים, תיקון 3 צמצם את תחולת החוק במקרים מוגדרים הכוללים רשימה סגורה שרק בהם ניתן יהיה להפעיל את הסעד שנחשב לקיצוני.

המקרה הראשון הוא כאשר נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת בכדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה. המקרה השני הוא כאשר השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן שפוגע בתכליתה של החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת של החברה לפרוע את חובותיה.

כך למשל במקרים של מימון דק – בהם בעלי המניות משתמשים בחברה לשם הגנה מהשקעות בלתי סבירות תוטל אחריות על בעלי המניות עצמם.

הרמת מסך באשכול חברות

אשכול חברות הוא קבוצת חברות בשליטה משותפת (דוגמה מבנה הפירמידות, אולם לא מחויב שיהיו הרבה דרגות, מספיק שחברה אחת מחזיקה בהרבה חברות תחתיה כדי ליצור אשכול חברות). לא כל מבנה של אשכול חברות מצדיק הרמת מסך בין החברות הקשורות, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו.

על פי השופטת אלשיך במספר פסקי דין מנחים בית המשפט ייזהר מלפסוק הרמות מסך חותכות אלא אם כן הוכח באמת כי התשלובת של החברה נעשתה לשם ערבובם של הנכסים באופן לא רצוי.

סוגי עילות להרמת מסך

ישנן מספר עילות בהם ניתן לתבוע לשם הרמת מסך של בעלי המניות או נושאי המשרה בחברה. למשל שימוש לרעה במסך ההתאגדות במקרים שישנו ניסיון להבריח רכוש ובכך להונות את הנושים הרוצים לפרוע את החוב.

כך למעשה נושאי המשרה בחברה מעבירים את הנכסים אל חשבונות אחרים מחוץ לחברה ובכך מצילים את עורם על חשבון הנושים. בהקשר זה יש לציין כי בפסיקה נקבע כי יש לעשות אבחנה בין נושי החברה לבין עובדים המועסקים בחברה אשר פונים לתביעה להרמת מסך במקרים של פירוק.

כמו כן חשוב לציין כי כיום על פי פקודת החברות ניתן להטיל אחריות אישית כנגד המנהלים של החברה בפירוק אם הוכח כי בעת ניהול החברה נעשו מעשים אשר היו מתוך כוונה לרמות את נושי החברה. ולכן על פי הפקודה אם יתברר כי נעשה שימוש לא ראוי בכסף או בנכסים של החרה בית המשפט יכול לכפות על המנהל להחזיר את הכספים או את הנכסים.

ולכן ניתן לומר כי אם יימצא שמנהל חברה נהג באופן בלתי סביר, הן בשלבי מו"מ והן בשלבי ניהול החברה וקבלת ההחלטות – בית המשפט ייתכן ויוכל לחייב את המנהל בהשבה ופיצויים.

סעד זה שונה מבעלי מניות או מנהלים אשר הבריחו את נכסי החברה כחלק מהברחת רכוש לפגיעה בנושים. במקרים אלו בית המשפט יכול לחייב את הנושאי משרה גם לשלם את כלל החובות של החברה המפורקת.