בשונה מעמותה, ניתן להקים חברה לתועלת הציבור דרך חוק החברות ולא דרך חוק העמותות הישן. חברה לתועלת הציבור שונה מעמותה בכך שבשונה ממנה היא מיועדת לתועלת הציבור, בעוד עמותה הינה לשם מטרה חוקית בלבד.
ישנם מספר יתרונות מרכזיים להעדפת הקמת חברה לתועלת הציבור על פני עמותה. מבחינת שכר המנהלים – בחברה אין מגבלה בדבר קבלת שכר על ידי דירקטוריון, מה שקיים בחוק העמותות – בו ישנה מגבלה על חברי הוועד.
מבחינת ביקורת – רשם העמותות כולל מערכת ענפה של מערכות ביקורת היכולת להכביד בצורה משמעותית על התנהלותה של העמותה, בשונה מחברה לתועלת הציבור אשר מוסדרת דרך חוק מתקדם ואיכותי. האלמנט השלישי הינו מהירות ההקמה האפשרית, בו חברה לתועלת הציבור ניתן להקים בימי עסקים ספורים בעוד הליך הקמת עמותה נמשך זמן רב.
בשנת 2007 הוכנסו מספר שינויים לחוק החברות בו נקבעו הסדרים חדשים למעקב ופיקוח על החברה. התיקונים לחוק עוקבים אחרי פעילות החברה החל משלבי ההקמה הראשונים ועד ההתנהלות השוטפת. כמו כן גם את פירוקה של החברה לתועלת הציבור.
מבנה כללי של חברה לתועלת הציבור
מוסדות החברה כוללים בעלי מניות, דירקטורים וועדת ביקורת, ובמקרה הצורך אף מבקר פנימי. על חברה לתועלת הציבור יש חובות כמו הגשת דוחות ניהול תקין, מיזוגים, מינוי חוקרים, תשלומי אגרות ואף נקיטת סנקציות כנגד נושאי משרה.
פירוק חברה לתועלת הציבור
פירוק חברה לתועלת הציבור מוסדר באופן חוקי דרך חוק החברות. בדומה לפירוק חברה רגילה גם כאן ישנו חילוק בין פירוק בידי בית המשפט ופירוק מרצון. עם זאת, ישנם מספר שינויים בהתאם לאופייה הייחודי של חברה לתועלת הציבור.
פירוק בידי בית המשפט
חברה לתועלת הציבור מפורקת בידי בית המשפט בהתאם לעילות הקבועות בפקודת החברות כמו כל חברה. אך בית המשפט ראשי לפרק חברה לתועלת הציבור בנוסף לשתי עילות נוספות:
א. במקרה בו פעולות החברה לתועלת הציבור מתנהלות בניגוד לחוק, או למטרות ולתקנון החברה.
ב. במקרים בה מי שהתמנה על פי החוק לבצע חקירה של החברה ממליץ על פירוקה.
מבחינה פרוצדוראלית, בקשה לפירוק חברה לתועלת הציבור מוגשת בידי היועץ המשפטי לממשלה או בידי רשם ההקדשות. כל זאת בכפוף לסייג הנותן לחברה לתקן את הפגם שנוצר בתוך זמן סביר שנקבע לכך.
פירוק מרצון של חברה לתועלת הציבור
בנוסף לפירוק על ידי בית המשפט, חברה לתועלת הציבור יכולה להתפרק מרצון בכפוף לתנאים המנויים בחוק החברות אך גם נוספו תנאים נוספים: לפני משלוח ההזמנות לאסיפת החברה, מרבית הדירקטורים ערכו תצהיר הבודק את מצב עסקי החברה, וכן החברה מסרה הודעה על החלטתה להתפרק מרצון לרשם ולרשם ההקדשות. יש לפרסם הודעה זו.
כמו כן יש לציין כי לבית המשפט ישנו שיקול להורות בכל שלב לבקשת רשם ההקדשות כי הפירוק יהיה בידי בית המשפט. מקרה זו קורה בדרך כלל במקרים בהם ישנו אינטרס ציבורי מובהק בפיקוח של בית המשפט על הליכי הפירוק של החברה.
כמו כן, החוק מפרט הוראות כלליות בנוגע לעניין הפירוק: כך למשל בעלי המניות של חברה לתועלת הציבור לא יהיו זכאים בעת הפירוק לחלק את הנכסים רק בשל היותם בעלי מניות. הנכסים שיישארו לאחר תום החזרת החובות יועברו למטרות הקרובות למטרות החברה אף אם אינם ציבוריות לבעלי המניות באופן ישיר או עקיף.
כמו כן בכל תהליך הפירוק יש לעדכן את הגורם המפקח שהוא רשם ההקדשות על כל החלטה שמתבצעת וכן הוא יכול להביע את עמדתו בכל עת בפני בית המשפט.
