חדלות פירעון כעילה לפירוק חברה

קיומה של חדלות פירעון הינה אחת מן העילות הקבועות בפקודת החברות בה ניתן לבקש את פירוקה של החברה. לשם כך יש להוכיח את קיום העילה.

ההצדקה לאישור בקשה על בסיס עילה זו הינה מטעמים של יעילות כלכלית, וכן מן העובדה כי במקרה של חדלות פירעון יש להסדיר את היחסים עם נושי החברה, הזכאים לקבל את התחייבויותיהם הפיננסיות.

כאשר חברה מגיעה למצב של חדלות פירעון – הליך פירוק החברה למעשה מממזער את העלויות הנלוות ומונע את קיומם של נזקים נוספים. כמו כן, הליך פירוק החברה מונע ניצול של המקורות והנכסים של החברה למקורות שאינם רצויים.

ההיגיון העומד מאחורי הסדרה של הליך הפירוק הינו מתן העדפה לנושים בצורה ההוגנת ביותר. ללא הליך הפירוק, במקרים של חדלות פירעון יוכל לקרות מצב בו מתרחשת העדפה פסולה של חלק מהנושים על פני האחרים. כל למשל במקרים בהם נושים הינם בעלי כוח או קרבה מיוחדת לאורגנים ששולטים בניהולה של החברה על פני נושים אחרים.

לכן לשם השוויון וההגינות בין הנושים השונים, מחולקת מסת הנכסים באופן שווה וללא שיקולים זרים. הנושים יקבלו את נכסיהם באופן יחסי על פי אופי החוב שנמצא בידם ופרמטרים רבים נוספים. יש לציין בשולי הדברים כי באם לנושה ישנה דרך נוספת לגבות את החוב מן החברה, אין הדבר שולל את זכותו הבסיסית לבקש את פירוק החברה.

תחולה חוקית לחדלות פירעון

חדלות פירעון תיחשב לכזו רק אם תענה על אחת מן ההגדרות המנויות לחדלות פירעון בסעיף 258 לפקודת החברות. החוק למעשה דורש שלושה תנאים מסמיכים שבהתקיים אחת מהן, ניתן לבקש את פירוקה של החברה:

א.       הדרישה הראשונה הינה כי לנושה מגיע סכום העולה על חמישה שקלים, וכי הגיע זמן הפירעון שלו כבר בעבר. כך למעשה בקשה זו לא יכולה להיות מוגשת על ידי נושה מותנה או עתידי.

הנושה שרוצה להסתמך על עילה זו צריך להוכיח במפורש מהו החוב הכספי שהחברה חבה לו. הנושה לא יכול להסתפק בטיעון שהחוב עולה על הסכום הנקוב בפקודה. תנאי נוסף הוא כי הנושה מסר לחברה במשרדה הרשום את הדרישה החתומה בכתב ידו לשלם את החוב.

החברה לא יכולה לקבל צו מניעה כנגד משלוח הדרישה. התנאי השלישי והאחרון הוא כי במשך שלושה שבועות לאחר הדרישה אירע כי החברה לא שילמה את החוב ולא נתנה ערובה, וכן לא הגיעה לידי סידור בעניין החוב לדעת הנושה – רק במקרה זה יהיה ניתן לבקש את פירוק החברה מתנאי זה.

ב.       התנאי השני הוא כאשר החברה לא קיימה את פסק הדין או צו ההוצאה לפועל אשר ניתנו לטובת הנושה. במקרה זה די כי הוכח כי החברה לא קיימה זאת, בכדי להקים את החזקה הקיימת בסעיף ובכך לבקש את פירוקה של החברה.

ג.        התנאי השלישי הוא כי הנושה רשאי לבקש את פירוקה של החברה באם הביא ראיות מוצקות אשר מראות על חוסר יכולת פירעון של החברה.

מקובל בדרך כלל להבדיל בין מבחן של כושר פירעון במובן המסחרי – כלומר בודקים את יכולת החברה לעמוד בדרישות שוטפות של פירעון חובות, וכן מבחן של כושר פירעון מאזני – כלומר בודקים אם יש לחברה עודף נכסים על פני התחייבויות. הפסיקה נטתה למבחן הראשון אשר בודק את כושר הפירעון במובן המסחרי.

חדלות פירעון הינה עילה מרכזית, אשר בהתקיים אחת מן ההגדרות השונות המנויות בה, ניתן יהיה לבקש את פירוקה של החברה מכוח תחולה זו.

פירוק חברה עם חובות היא חברה אשר נמצאת בתהליך של חדלות פירעון, כאשר אין באפשרות החברה לשלם את חובותיה לעובדי החברה, לספקים השונים, לבנקים וכן הלאה. הדרך של החברה להתמודד עם חובותיה היא באמצעות פירוק החברה, משמע שהחברה נסגרת לצמיתות. ישנם דרכים להימנע מתהליך פירוק חברה עם חובות על ידי מציאת משקיעים ושותפים שיזרימו כסף לחברה. במצב בו החברה משקמת את עצמה, עליה יהיה להגיש בקשה עבור הבראת החברה או הסדר ומתן צו הקפאת הליכים כנגדה.

פירוק חברה מרצון

תהליך פירוק חברה עם חובות או בלי חובות הוא תהליך אשר מביא לחיסול אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. תהליך זה הינו תהליך שיכול להיות בפיקוח בית המשפט או מרצון. עם מתן צו הפירוק, בית המשפט ממנה אישיות האחראית על הליכי הפירוק ובכך, ההליכים השונים נגד החברה מוקפאים. על מנת להתחיל בתהליך יש לקבל החלטה של כל הדירקטורים או מרביתם וחתימה על תצהיר כושר פירעון. בתצהיר מתחייבים בעלי החברה כי יש להם את הכושר הכלכלי להשלים את חובותיה. התהליך מתפרסם ברשומות ובעיתון היומי. 

תהליך פירוק חברה מרצון כולל כמה שלבים לאחר קבלת ההחלטה והגשת התצהיר. תוך 90 יום יש להקים אסיפה כללית של החברה כדי לדון בהחלטה. לאסיפה חייב להיות נאמן אשר מיישם את תהליכי הפירוק ומעדכן את רשם החברות בהחלטה תוך 21 יום. יש להגיש מסמכים המעידים על חובות החברה ועל סיום פעילותה. רשם החברות בוחן את המסמכים וכאשר הוא מוצא לנכון שלחברה אין חובות, הוא רושם את חיסול החברה ומועד פירוקה.

פירוק חברה עם חובות

כאשר נמצא כי לחברה יש חובות ועדיין התהליך הוא תהליך פירוק חברה מרצון, החברה מעידה על תצהיר כושר פירעון. כאשר לחברה אין היכולת להחזיר את החובות יש מספר דרכים להמשך התהליך. על החברה לקיים אסיפת נושים (כל הגורמים אליה החברה עם חובות) ובאסיפה יש למנות נציג מטעם הנושים שהוא מפרק החברה. התפקיד שלו הוא להסדיר את החובות תוך ניהול ההליך מול רשם החברות. ברגע בו הנושים אינם מגיעים לאסיפה, החובות שלהם מול החברה ימחקו.

כאשר החברה לא רוצה לפגוע במוניטין שלה היא תוכל להגיש בקשה להתאוששות, שם היא תקבל זמן מוגבל כדי למצוא משקיעים אשר יוכלו להזרים כסף לחברה לסגירת החובות ועל הנושים להסכים לתהליך זה. בתהליך זה ההליכים כנגד החברה מוקפאים וזה תורם לבלימת התדרדרות כלכלית, יישום תוכנית הבראה, ניהול משא ומתן והסדר מול הנושים ואישורו מול בית המשפט.

דרך נוספת לפירוק חברה עם חובות היא באמצעות מפרק זמני אשר מחפש את הדרך המיטבית לפצות את הנושים. על המפרק הזמני לבצע בדיקה מקיפה של נכסי החברה, מצבה ועוד. לאחר הגשת צו פירוק החברה, כל נכסי החברה ימכרו והסכום שגויס יחולק לנושים או לכל מי שהחברה חייבת לו (בנקים, ספקים וכן הלאה). אם תהליך זה קורה מרצון, כאשר דירקטוריון החברה מחליט למכור את כל נכסי החברה ולמחוק אותה מרשם החברה, אין צורך בהתערבות של בית המשפט כל עוד כל החובות נמחקים. חשוב שכל האסיפות וכל המסמכים יהיו חתומים ומלווים על ידי עורך דין מקצועי, עם התמחות לפירוק חברות כדי למנוע סכסוכים ותביעות עתידיות או עיכוב התהליך. 

מהם הסדרי נושים?

הסדרי נושים אלו הם הסדרי חוב המוצעים מטעם המדינה עבור חברה שמוצאת את עצמה במצב של חדלות פירעון. הרצון בהסדרי נושים נועד לצמצם בעיות משפטיות בחברה ועידוד פתרונות ע"י שיתוף פעולה בין החברה והנושים. כדי לפתוח הליך של הסדרי נושים ניתן יהיה להימנע מחדלת פירעון תוך הסכמה של שני הצדדים, תהליך זה יכול למנוע משפטים יקרים שמתמשכים לאורך זמן ארוך. הסדרי הנושים הוא הליך מומלץ אשר יכול למנוע מהחברה ובעליה לקבל הגדרה של פושט רגל ולפגוע במוניטין החברה. כמו כן, הסדר הנושים מונע הגבלות ומכירת נכסים אשר נגזרים על חדלי פירעון. הבקשה מוגשת אל בית המשפט המחוזי על ידי בעל החברה, יש להגיש גם העתק לממונה על הליכי חדלות פירעון. בבקשה יש להגיש את התהליך המוצע להמשך פעילות התאגיד, הערכות נתונים והתמורה המוצעת לנושים ולכל חברי התאגיד. ההצעה לנושים חייבת לכלול כיסוי של 30% לפחות מחובותיה של החברה, כולל ערבויות. 

פירוק חברה עם חובות ע"י בית משפט

כאשר אין הסכמה בין הצדדים עבור פירוק חברה או כאשר החברה מתפרקת עקב סכסוכים בין השותפים, הרי שהנפגעים הם בעיקר הנושים, עובדי החברה ובעלי המניות. כאשר החברה הופכת לחדלת פירעון, היא אינה יכולה לשלם את שכר העובדים ופיצויי הפיטורים. יהיה על בעלי החברה להגיש בקשה לפירוק חברה כדי להיות זכאים לתשלום מצד ביטוח לאומי, זהו הליך דומה להליך פשיטת רגל, רק שכאן מדובר על חברה. כחלק מזכויות העובדים על ידי המוסד לביטוח לאומי לקבל פיצויי פיטורים מלאים, דמי הבראה, שעות נוספות שנוצרו ב-12 חודשים האחרונים, שכר עבודה שלא שולם בגין 12 חודשי העבודה האחרונים, פדיון ימי חופשה, נסיעות, עמלות, ביגוד (בהתאם להסכם קיבוצי או אחר) ועוד. שימו לב, יש תקרה לקבלת כל זכויות העובד שעומד על כ-117,000 ש"ח. במקרה בו העובד עובר את התקרה מצד ביטוח לאומי, את יתרת הזכאות שלו יקבל בקופת פירוק החברה. את התביעה מגיש כונס הנכסים הרשמי ועל המוסד לביטוח לאומי לבדוק את התביעה ולהחליט מהם הסכומים אליהם עובדי החברה זכאים. ניתן להגיש ערעור אם העובד חש שנפלה טעות.