הליך הקפאת הליכים משמש למעשה בשלב הראשון של ההליך המשפטי במצב של החברה בו בית המשפט מעכב את הליכי הגבייה כנגד החברה.
תחילת הליך הגבייה נעשה על ידי צו של בית המשפט לעיכוב הליכי הגבייה, ולכן עם מתן צו הפירוק הדין מעכב את כל הליכי הגבייה אשר היו יכולים להתנהל או מתנהלים כעת. על כן אף אחד מנושי החברה לא יכול להמשיך עד בהליך גבייה אישי אלא באופן קולקטיבי בלבד.
הקפאת ההליכים למעשה מחייבת את הנושים של החברה לפנות לשם מימוש זכויותיהם אל מסגרת כללית של הליכי גבייה בהליך הפירוק. בפסיקה ניתן לראות כי בית המשפט נוטה לשלב בין תוצאות עיכוב ההליכים לבין התוצאות של ההקפאה.
המטרות בהסדר עיכוב הקפאת הליכים
המטרה הראשונה הינה הגנה על החברה החייבת והליך הקפאת ההליכים מונע מן הנושים את ניסיונות הגבייה ובכך נותן לחברה "מרווח נשימה" שבו היא תוכל לנסות להסדיר את חובותיה מבלי להיות נתונה ללחצים מצד הנושים.
המטרה השנייה והחשובה לא פחות היא הגנה על נושי החברה. כלומר הקפאת ההליכים מונע את התחרות בין הנושים אשר יכולים למצוא יתרון בין הנושים שהגישו את תביעות הגבייה המוקדמות לבין אחרים, ולכן ההליך הכללי מבטיח בצורה שוויונית לפרוע את חובות החברה כלפי הנושים.
הקפאת הליכים של עיכוב ההליכים
יש לציין כי הגדרת ההיקף של הקפאת ההליכים נתונה לסמכות בית המשפט שדן בפירוק. ולכן במקרים מסוימים ניתן להרחיב את היקף עיכוב ההליכים ולהחיל אותו גם על הליכי גבייה של צדדים נוספים של החברה, למרות שצדדים אלו לא סובלים מחדלות פירעון. ועל כן, בית המשפט העוסק בפירוק הינו עצמאי מבחינת שיקול הדעת בהגדרת ההיקף והרחבתו במידת הצורך.
במקרה של פירוק חברה בו אנו עוסקים, הקפאת ההליכים תימשך עד לתום הליכי הפירוק, ולכן הנושים של החברה לא יוכלו עוד לתבוע את החברה אלא במסגרת הכללית המוסדרת. יש לציין כי במקרים של הבראת חברה תחולת הצו משתנה.
אשראי מחודש בהליכי הקפאת הליכים
במקרים של פירוק חברה, החברה נמצאת במשבר כלכלי בה בעלי המניות מתקשים לגייס משקיעים ולכן אין גיוס מימון נדרש לפעילות עסקית שוטפת ובכך נוצר כשל גיוס אשראי. ולכן הנאמן אשר רוצה לגייס אשראי חדש למימון פעולות של החברה לאור מצבה הכושל יכול לגייס אותו רק אם תהיה לו עדיפות על פני נושים קיימים.
עדיפות זאת מתנגשת על בעלי חוב כמו נושים לא מובטחים אבל עקב חיוניותו של הליך זה, הקפאת ההליכים יכולה לשמש כעוגן מרכזי לשם הבטחת המימון המחודש. יש לציין כי במקרים לא מעטים הליכי ההקפאה אינם מסתיימים בפירוק אל ברכישה של החברה על ידי הנאמן לחברה גדולה ליותר או למשקיע חיצוני תוך מחיקת חובות ופריסה של יתרתם.
אישור הסדר הנושים
כאמור ישנה חלוקה בין הנושים השונים בהתאם לאינטרסים של כל קבוצה. על בית המשפט לעבוד על פי תיקוני חוק החברות האחרונים בו הוא רשאי לאשר את הסדר הנושים גם אם חלק מאסיפות הסוג כלומר אסיפות של מספר נושים בעלי אינטרס זהה לא אישרה את ההסדר ברוב הדרוש.
באופן כללי ניתן לראות בבית המשפט ככלי בעל שיקול דעת רחב להארכת צו הקפאת ההליכים וסמכות בניהולה.
ניתן לראות כי הליך הקפאת הליכים הינו שלב הכרחי במקרים של רצון לסיום חיי החברה או לצורך שיקומה. לשם כך הנושים למעשה אינם יכולים להמשיך בהליכי הגבייה הרגילים אלא להתאגד בהליך קולקטיבי אחיד אשר יבטיח את זכויותיהם.
