קבלת צו לפירוק חברה

לשם קבלת צו לפירוק חברה יש לענות על אחת מעילות הפירוק המנויות בסעיף 257 לפקודת החברות.

סעיף זה כולל את העילות האפשריות, אשר בתחולתן ניתן לבקש מבית המשפט המוסמך את קבלת צו הפירוק.

צו לפירוק חברה בעקבות החלטה מיוחדת

סעיף 257(1) מכיר בעילת פירוק במקרים בהם החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק בידי בית המשפט. עילת פירוק זו אינה מקובלת כל כך בחיי המעשה, כאשר בעלי המניות הם מוסמכים בהחלטה מיוחדת לקבל גם החלטה לפירוק מרצון של החברה, ובמקרים בהם הפירוק מרצון הינו אפקטיבי ומהיר יותר מאשר הליך של פירוק בידי בית המשפט.

יש לציין כי לחברה יש סמכות לנקוט בדרך של פירוק כפוי כאשר אפשרות זו נותנת עדיפות על פני פירוק מרצון. במקרה זה לא יושמע טענות נושה שיש בכך בכדי להרע את מצבו לעומת המצב בו היה נתון במקרה בו החברה הייתה מקבלת החלטה לפירוק מרצון.

צו לפירוק חברה בעקבות אי תחילת עסקים או הפסקה בניהול עסקים

ההצדקה לעילה הינה משיקולים של יעילות כלכלית במקרים בהם החברה לא פועלת. במקרה בו נגרמת אי תחילת עסקים בתוך שנה מרישום החברה, או במקרים בהם ישנה הפסקת עסקים למשך שנה – זה יוכר כעילת פירוק.

התחלת עסקים הכוונה לנקוט בצעדים אפילו מוקדמים לניהול של עסקי החברה, כלומר אין די בכך שהחברה תקצה מניות ותדרוש בעבורם תשלום בכדי למלא את הדרישה לתחילת עסקים.

כמו כן אין די בכך שהחברה לא התחילה באופן מעשי לעסוק בכל מטרותיה המוגדרות בכדי להצדיק את הפעלת הסמכות לפירוק.

צו לפירוק חברה בעקבות הפחתה של מספר חברים

עילה נוספת המוזכרת בחוק לעילת פירוק היא במקרה בהם ירד מספר החברים בחברה מתחת למינימום הנדרש.

כלומר שבעה חברים במקרה שמדובר בחברה ציבורית ושניים במקרה שמדובר בחברה פרטית. השימוש בעילה זו הוא יחסית לא שכיח, כאשר בעל מניות שנשאר יחידי בחברה, יכול להימנע מלהטיל אחריות אישית, על ידי העברת חלק, אפילו מזערי, מן הנכסים אל אדם אחר בתור נאמן שמחזיק את הנכסים.

לאחר חקיקתו של חוק החברות ירדה למעשה עילה זו מן הפרק כמעט באופן מוחלט.

צו לפירוק בעקבות חדלות פירעון

סעיף 257(4) קובע את העילה המרכזית לפירוק החברה, בה החברה הופכת לחדלת פירעון. לעילה זו ישנם הצדקות משיקולים של יעילות במובן הכלכלי, וכן משיקולים של הרצון לעשיית צדק במישור של היחסים עם נושי החברה.

לכן במקרים בהם החברה הגיעה למצב של חדלות פירעון, יש להביאה לידי סיום וחיסול בכדי למזער את הנזקים ולהחזיר את החובות לידי הנושים השונים בצורה שתבטיח אי העדפה של אחד מהם.

החוק דן בפרשנות המונח חדלות פירעון ובפסיקה נקבעו הפרמטרים השונים לתחולתה. כמו כן, במקרים של אי קיום פסק דין מפורש או במקרים שהוכח אי יכולת פירעון במובן המסחרי – תתקבל עילת הפירוק ויינתן הצו.

קבלת צו פירוק מטעמי צדק ויושר

עילת סל זו יכולה להכיל בתוכה מגוון רחב של מקרים, בהם ניתן שיקול לבית המשפט להכריע בדבר פירוקה של החברה.

הפסיקה הכירה במספר פרמטרים מוגדרים בהם ניתן לבקש את צו הפירוק מכוח עילה זו, אך יש לזכור כי זוהי אינה רשימה סגורה. עילה זו הינה העילה העיקרית בבקשות של בעלי מניות לפירוק חברה.

טעמי צדק ויושר יתקיימו כאשר נוצרת העלמות של תשתית החברה. העלמות זו מתרחשת כאשר מוכחת חוסר יכולת להשגת מטרות החברה או זניחתן. כמו כן במקרים בהם הוכחה תרמית או עושק בחברה – תתקבל עילת הפירוק.