הוצאה לפועל היא אותו מערך כולל הפועל בכפוף למשרד המשפטים ולבתי המשפט ולעיתים גם במידה ניכרת של עצמאות, על מנת לקיים מערך גבייה יעיל של חובות והוצאה אל הפועל של החלטות שיפוטיות שונות.
בהוצאה לפועל אחראים על גבייה של חובות על סמך שטרות ושיקים, על מימוש של שעבודים ומשכונות וכל זאת בהתאם לחוק. על מנת לבצע גבייה של חובות באמצעות הוצאה לפועל יש לפתוח בהליך של פתיחת תיק. זאת ועוד, ניתן לבצע פתיחת תיקים הן עבור ישות משפטית פרטית (אדם פרטי) והן עבור ישות משפטית שאיננה אדם פרטי – כגון חברה.
ישות משפטית טבעית וישות מלאכותית
מדוע ישנם הבדלים בהתייחסות של ההוצאה לפועל כלפי עסקים מחד וכלפי אנשים פרטיים מאידך? הדבר נובע מכך שמבחינה משפטית, ישנם הבדלים בין התארגנות עסקית (המהוות ישות משפטית משל עצמה) לבין אדם פרטי, שמהווה ישות משפטית מסוג שונה, ישות שניתן לכנות אותה בשם ישות משפטית טבעית.
כאשר מבקשים לבצע גביית חובות או כל פעולה אחרת של הוצאה לפועל (למשל הטלת עיקול, מימוש עיקול, נקיטת צעד של חיוב כגון פינוי מושכר) ומבקשים לעשות זאת כלפי אדם פרטי, הרי ברור מאליו כלפי מי יש לנקוט את הצעדים. הדבר פחות ברור מאליו כאשר מדובר בחברה עסקית.
חברה, בדרך כלל כזאת שנקראת חברה בע"מ, אמנם מנוהלת על ידי אנשים, הוקמה על ידי אנשים ואמורה להניב רווח לבעלי המניות, אולם לא אלה אותם אנשים שאמורים לשאת בחיובים שונים. במילים אחרות, הליכי הוצאה לפועל לא ינקטו בדרך כלל כלפי בעלי מניות כפרטים אלא כלפי חבר, שזכויותיה וחובותיה הוגדרו בחקיקה ובפסיקה.
הרמת מסך והשלכותיה
כדי לפתוח תיק או להפעיל הליכי הוצאה לפועל כנגד אדם פרטי, ניתן לעשות זאת באופן ישיר. יש צורך להציג אסמכתאות לגבי קיומו של החוב, אפשר להראות הסכם הלוואה למשל, או להציג שיק שחזר. אולם מה לגבי חברה? מה לגבי עסק, ששיק שחתום על ידי מורשה חתימה הוחזר? במקרה זה, יש להפעיל הוצאה לפעול עסקית, לפתוח תיק כנגד החברה שמהווה כאמור ישות משפטית בפני עצמה.
אך מה קורה במידה ולא ניתן לגבות את החוב או לאלץ את החברה לפעול באופן המבוקש? במקרה זה, ניתן לפעמים לנקוט בהליך שנקרא הרמת מסך. פעולה שכזאת למעשה מסירה את החוצץ המשפטי שמפריד בין החברה לבין בעליה. במידה והוצאה לפעול תאשר צעד כזה, ניתן יהיה להמשיך בהלכי גבייה הדומים להוצאה לפועל פרטית, למרות שמהותו של החוב נוצרה והתממשה בפעילות של החברה.
הוצאה לפעול ועקרון תום הלב
במשך שנים רבות הייתה נטייה ברורה של בתי המשפט ומתוקף כך גם שם לשכות ההוצאה לפעול, למעט ככל האפשר בצעדים של הרמת מסך. ההנחה הייתה שנחוצה הפרדה משפטית בין אורגנים (בעלי תפקידים) של החברה לבין החברה עצמה וזאת לטובת כלל הפעילות הכלכלית במשק. עם זאת, משהתרבו המקרים שבהם בעלי חברות ניצלו את המעמד המשפטי של החברה ככלי שאין בו תום לב, רבו גם המקרים שבהם ניאותו רשויות המשפט וההוצאה לפעול לבצע הרמת מסך.
מתי הרמת מסך אפשרית ככלי להוצאה לפועל עסקית? זה אפשרי למשל כאשר ישנן הוכחות או ראיות לכך שבעל החברה מנסה להבריח נכסים בטרם מהלך של פירוק חברה. זה אפשרי כאשר בעלי חברה הסתירו פרטים מהנושים ויצרו התחייבויות משעה שברור שהחברה עומדת בפני קריסה כלכלית. הרמת מסך תהיה צעד נכון גם כאשר לא קיימת הצדקה לקיומו של מסך וכאשר זה משמש ככלי להתחמקות מתשלום חובות ותו לא.
