פירוק חברה ופטור מתשלום אגרות

חברה הינה ישות משפטית נפרדת מכל אחד מנושאי תפקידים בחברה (המכונים אורגנים). בתור שכזאת, יש לה זכויות וחובות שעליה למלא.

הזנחה במילוי חובותיה של החברה עלולה להביא לצבירת חובות וקנסות כבדים. רבים אינם יודעים זאת, אך לרשם החברות, הגוף שמסדיר את רישום התאגדותם ופירוקם של חברות, ישנה הסמכות להטיל קנסות גבוהים על חברות שלא פעלו כנדרש (המכונים עיצומים כספיים) בסכומים גבוהים.

גם חברות בלתי פעילות, או חברות שעומדות בפני פירוק אינן פטורות מתשלום אגרה כנדרש.

יחד עם זאת, כחלופה לתשלום אגרה לחברה שנמצאת בתהליך פירוק, ניתן להגיש בקשה לפטור משלום אגרות. הדבר ניתן להיעשות במקביל לתהליך הפירוק של החברה, גם במסגרת של פירוק מרצון.

חובה לשלם אגרה

כל חברה שהתאגדה בישראל מחויבת בתשלומי אגרות שונות. כיוון שכל חברה חייבת להיות רשומה אצל רשם החברות, עליה לעמוד בתשלומי אגרה שנתית, כל עוד היא חברה רשומה.

האגרה השנתית עומדת, נכון לשנת 2013 על קרוב ל-1500 ש"ח. חברה אשר איננה ממלאת את חובתה ואינה משלמת את האגרה כנדרש, עשויה להיחשב כמי שמפירה את החוק, בהתאם לחוק החברות התשנ"ט, 1999.

הגדרת החברה כחברה מפרת חוק עלולה להביא לסנקציות שונות, לא רק על החברה, אלא גם על דירקטורים מכהנים או דירקטורים שכיהנו בה בעבר כנושאי משרה.

בין הסנקציות המרכזיות נציין את הקנסות, אשר יכולים להגיע לגובה של 7340 ש"ח לכל שנה, וזאת בנוסף לעלויות נוספות אפשריות כמו ריבית והצמדה.

גם חברות שאינן פעילות חייבות בתשלום האגרה, אלא אם כן הן סיימו הליך פירוק חברה, כנדרש, ושמן הוסר מרישומי רשם החברות.

חוק החברות ורשם החברות

סיבה מרכזית לכך שנוצר מצב בו חברות לא פעילות רשומות ברשם החברות לאורך שנים, ואף צוברות חובות, נעוצה בחוק חוק החברות, התשנ"ט – 1999.

החוק, אשר בא להסדיר את פעילות החברות בישראל, הביא לשינוי מצב היסטורי שהיה מקובל לפני שנת 2000 ביחס למחיקת חברות בלתי פעילות.

לפני כניסת החוק לתוקף היה רשם החברות בעל סמכות להפעיל שיקול דעת ולמחוק את שמן של חברות שהתאגדו ונרשמו. סמכות זו היא שאפשרה לרשם החברות למחוק מפנקס החברות את אותן החברות שלא שלמו אגרות שנתיות ולא הגישו דוחות שנתיים כנדרש.

באותו אופן נמחק רישומן של חברות חסרות נכסים וחסרות התחייבויות שפנו אל הרשם וביקשו להימחק מפנקס החברות. כשהמצב השתנה, הפכו חברות רבות בפירוק לכאלה שמפירות את החוק, לעיתים שלא ביודעין.

פירוק מרצון ופטור מאגרה

על מנת להביא לסיומו את המצב שבו רשומה חברה שאיננה פעילה, בין שהייתה פעילה בעבר ובין שמעולם לא הייתה פעילה, יכולה החברה להיכנס למצב של פירוק, בתהליך שנקרא פירוק מרצון.

במסגרת תהליך של פירוק מרצון יכולה החברה לבקש פטור מתשלום אגרות בגין שנים קדמות. בקשת פטור מחובת אגרה שנתית מצריכה הגשה של מסמכים נלווים – אישורים מרשויות המס או לחילופין, צירוף העתקי דוחות למס הכנסה בצירוף חתימות של רואה החשבון.

כדאי לדעת שהפטור יכול להינתן רק עבור תשלומי אגרות שהיו חייבות בתשלום ולא שולמו. לא ניתן להגיש בקשה דומה למתן החזר של אגרות שכבר שולמו.

אישור על היעדר פעילות

כדי להגיש בקשה לפטור מאגרה, יש לפעול על פי תקנה 5 א' לתקנות החברות (אגרות) התשס"א, 2001.

על פי תקנה זו, במסגרת חיסולה של החברה, יש להחתים את רואה החשבון המבקר של החברה, זה ששימש בתפקידו בזמן בו החברה עדיין פעלה באופן סדיר.

על רואה החשבון להכין מכתב ובו הוא מפרט מתי הפסיקה החברה לפעול, וכן לציין שעקב הפסקת פעילות זו הוא מבקש לפטור אותה מתשלומי אגרה על התקופה שבה לא הייתה פעילה.