פירוק חברה על ידי נושים

למעשה, כל נושה של החברה יכול להגיש בקשה לפירוק החברה. פקודת החברות לא מגדירה באופן מיוחד מהו נושה ולכן הפרשנות תיעשה על ידי בית המשפט.

על פי הגדרות החוק תחת נושה כלולים גם נושה מותנה – כלומר אדם שיש לחברה התחייבות מוקדמת כלפיו, וכן נושה עתידי – אדם שהחברה חייבת לו סכומים שמועד התשלום עבורם הוא בזמן עתידי.

יש לציין כי אנשים שטוענים שלחברה יש התחייבויות כספיות כלפיהם, אך החברה כופרת על עצם קיומו של החוב, לא מוגדרים כנושים, ולכן אם סוג אנשים אלו הגישו בקשה לפירוק – החברה יכולה לבקש את מחיקת התביעה על הסף עקב שימוש לרעה בהליכי משפט.

נושה מובטח ונושה לא מובטח

מי שמבקש את הליך פירוק החברה לשם קבלת ההתחייבות הכספית הוא הנושה הלא מובטח. כך שלמעשה, הנושה המובטח יכול כבר לדאוג לפירעון של החוב של החברה כלפיו על ידי מינוי של כונס נכסים.

כונס הנכסים דואג לממש את הרכוש המשועבד לטובת הנושה המובטח. עם זאת, נושה מובטח יכול אף הוא לבקש את פירוק החברה אם יחפוץ בכך. לעיתים נושים מובטחים נוקטים בהליך זה מכיוון שפירוק החברה יכול לאפשר לגבות את החובות הכספיים בצורה מהירה ואפקטיבית יותר מאפשר נקיטת הליכים רגילים למימוש הבטוחה.

כמו כן במקרים בהם הבטוחה לא מכסה את כל החוב, ייתכן כי הנושה המובטח ינקוט בהליכי בקשה לפירוק חברה.

פירוק מרצון על ידי נושים

ההבדל החשוב בין פירוק מרצון של בעלי מניות של החברה לבין פירוק מרצון של הנושים הוא ביכולת הפירעון של החברה לתביעות החוב שלה. כלומר הדירקטורים של החברה לא מסרו הצהרות של כושר פירעון, ניתן לומר כי הפירוק מרצון נחשב כפירוק של נושי החברה.

מה שעומד מאחורי החלטה זו הוא, כי במקרים בהם לחברה אין מספיק נכסים בכדי לכסות את החובות שלה, יש להפקיד את השליטה בהליכי הפירוק על ידי הנושים. הנושים הם בעצם הגורם היחיד שיש לו אינטרס אמיתי וישר לפירוק. במקרים בהם אין נושים ובעלי המניות הם בעלי האינטרס היחיד – הליכי הפירוק יהיה בשליטתם.

שליטת נושים בהליכי פירוק מרצון

השליטה של הנושים בהליכי הפירוק באה לידי ביטוי בגורם המרכזי ביותר בהליך הפירוקי – מינוי המפרק. המפרק שממונה על ידי הנושים משמש בתפקיד של מנהל החברה ומחליף את האורגנים שניהלו את החברה.

הרוב הדרוש באסיפת הנושים להכרזת זהות המפרק הוא רוב קולות של הנוכחים שמצביעים בעצמם או על ידי שליח. קולות אלו צריכים לייצג את ערך התביעות של הנושים מינוי המפרק באסיפת הנושים צריכים להיות סמוכים זה לזה בכדי להגן על הנושים.

יש לציין כי במידה ולא התכנסה אסיפת נושים כדרוש, אין בכך בכדי לגרום לבטלות מינוי זהות של מפרק שמונה באופן אחר על ידי בעלי המניות.

לנושים יש שליטה בגורמים נוספים בהליכי הפירוק. כך למשל הנושים שולטים במינוי ועדת הביקורת על פי סעיף 326(א) לפקודת החברות. הכוח של השליטה בוועדה שניתן לנושים בא לידי ביטוי בבחירה של זהות האנשים שמשרתים מטעם בעלי המניות כחברים בוועדה.

ההחלטה באסיפות של הנושים מתקבלת ברוב קולות של הנוכחים. כמו כן הנושים שולטים בשכר המפרק וגם הנושים הם אלו שמוסמכים לאשר לדירקטורים להמשיך לפעול לאחר ההחלטה לפירוק מרצון של החברה.

בקשה לפירוק חברה על ידי נושים נתונה לפרשנות המושג הרחב נושה. כמו כן הנושים בהליך הפירוקי נוטלים חלק ממשי בכל הליכי הפירוק.