פירוק חברה מרצון הינו לפי חוק החברות החדש. בעבר, היה ניתן למחוק חברה לא פעילה על ידי הגשת צו ביטול מיוחד לבית המשפט, אך החל משנת 1999 אפשרות זאת אינה קיימת. פירוק חברה מרצון מגיע לאחר החלטה משותפת המוסכמת על כל הצדדים עקב סיבות שונות ומגוונות. ישנם שלושה דרכים לפירוק חברה, כאשר החברה בעלת כושר פירעון, כאשר החברה חדלת פירעון (בפיקוח בית המשפט) ופירוק כפוי על ידי בית המשפט.
פירוק חברה מרצון ע"י בעלי המניות
גם אם הפסקתם את פעילות החברה ואף סגרתם את חשבון הבנק של החברה, זה לא מספיק. החברה עדיין מהווה אישיות משפטית ולכן, חובה לפנות לתהליך פירוק חברה מרצון מול רשם החברות. תהליך זה הינו תהליך מאושר עבור חברות שיש להן כושר פירעון לנושי החברה תוך 12 חודשים מתחילת מועד הפירוק. במקרה זה, הפירוק נעשה ע"י בעלי המניות מהסיבות הבאות:
- החברה אינה רווחית.
- סכסוכי שליטה בחברה אשר מפריעים לניהול תקין.
- סיום תקופת פעילות בהתאם לחוזה ואי הסכה על חידוש החודש.
- בעלי המניות בוחרים למשוך את ההון שהושקע בחברה מסיבות כאלה ואחרות.
בכדי להפסיק את תשלום האגרה השנתית יהיה על בעלי החברה לפנות לרשם החברות לצורך השלמת תהליך פירוק החברה. בכל מקרה של המשך פעילות החברה או אי חיסול החברה, עלולות להצטבר קנסות עבור חובות החברה וסנקציות מצד רשם החברות אשר עלולות להשפיע לא רק על החברה, אלא גם על בעלי השליטה בחברות.
תהליך פירוק חברה מרצון
- הגשת תצהיר – התהליך מתבצע על ידי מפרק הממונה על ידי החברה ובאישור רשם החברות. על המפרק להכין תצהיר חתום על ידי רוב הדירקטורים בחברה אשר אימתו שהחברה מסוגלת לפרוע את החובות שלה בתוך 12 חודשים מתחילת התהליך. את התצהיר יש לשלוח לרשם החברות לאחר אימות ע"י עורך דין.
- אסיפה כללית – לאחר קבלת אישור מרשם החברות עבור התצהיר, על בעלי המניות בחברה לערוך אסיפה כללית בה ימונה מפרק מטעמם. על המפרק לאשר הסכמתו בתפקיד ולדווח לרשם החברות את אישור התצהיר. לאחר מכן, הודעות על פירוק החברה והתצהיר יפורסמו ברשומות (לאחר תשלום האגרה).
- כינוס אסיפה – לאחר שכל חובות החברה נפרעו, תיקיה נסגרו, הוסרו שיעבודים ופורסמה הודעה ברשומות בדבר אסיפה סופית. יהיה עליכם להגיש דו"ח סופי מטעם המפרק לרשם החברות בצירוף פרוטוקול האסיפה הסופית של בעלי המניות בה אושר הדו"ח.
ליווי מקצועי בתהליך הבקשה
הליך פירוק חברה מרצון יכול להיות מטרד גדול. עליכם יהיה להמציא מסמכים רבים עבור רשם החברות, תשלום אגרות, עמידה בזמנים לצורך הגשת תצהירים, פרסומים ברשומות ועוד. ליווי מקצועי של עו"ד פירוק חברות יכול לזרז את התהליך ולחסוך בעלויות שונות. כמו כן, עו"ד יכול לדאוג לביטול או צמצום חובות האגרה השנתית של חברה לא פעילה באמצעות הגשת בקשה לביטול האגרה וקבלת החזר רטרואקטיבי לאחר אישור הבקשה.
פירוק חברה חדלת פירעון
כאשר חברה אינה מסוגלת להחזיר את חובותיה בתקופה הקבועה (12 חודש מיום קבלת ההחלטה), היא נחשבת לחברה חדלת פירעון ולה הליך בקשה שונה. פירוק החברה הינו באחריות הנושים. בכדי לפתור חילוקי דעות ניתן לעבור את תהליך זה בפיקוח בית המשפט, אך לא על ידי בית המשפט. השלבים בתהליך זה הם:
- אסיפה כללית – יש לערוך אסיפה של בעלי המניות והנושים. יש לפרסם את מועד אסיפת הנושים בעיתון המקומי. על דירקטור החברה להגיש דו"ח פיננסי לנושים הכולל את מצב החברה, תביעות וחובות. לאחר מכן, ימונה מפרק לחברה. אם אין הסכמה על מינוי מפרק, הסוגיה עוברת לטיפול של בית המשפט.
- רשם החברות – יש לשלוח הודעה לרשם החברות עד 21 יום ממועד האסיפה על תחילת פירוק החברה והסכמה על מינוי המפרק. יש לפרסם הודעת פירוק ברשומות. התפקיד של המפרק יהיה לבצע חיסול של חובות החברה ולכנס את כל הנכסים שיש לחברה. לאחר מכן, יש לדווח לרשם החברות.
בכל מקרה של אי הסכמה, ניתן יהיה להגיש בקשה לפירוק על ידי בית המשפט המחוזי (פירוק כפוי). הבקשה יכולה להיות מצד החברה, בעלי המניות או הנושים. החברה תפורק ע"י בית המשפט במקרים בהם החברה לא החלה לפעול תוך שנה לאחר שהתאגדה, כאשר היא שרויה בחובות ולא תוכל לעמוד בתנאי החזרי החובות בפרק הזמן הכתוב או כאשר בית המשפט מחליט לפרק את החברה באופן יזום למטרות צדק.
הבחירה המועדפת היא הליך פירוק חברה מרצון, רגיל או מזורז. הפגיעה המהותית בתהליך בו מעורב בית המשפט יכולה להשפיע על בעלי החברה בעתיד, כאשר ירצו להמשיך פעילויות עסקיות והקמת חברה חדשה. בכל מקרה של אי הסכמה, חדלות פירעון וכד', יש אפשרויות לבקשת דחיית החלטת בית המשפט לצורך מציאת משקיעים בחברה שיוכלו לצמצם את חובות החברה.
פירוק חברה מרצון במסלול מקוצר
כאשר החברה המדוברת הינה חברת יחיד לא פעילה, ישנו מסלול שונה עבור – פירוק חברה מרצון בהליך מקוצר. הליך זה מיועד אך ורק לחברת יחיד (דירקטור אחד, בעלי מניות יחיד). באם החברה עובדת בתנאי פירוק חברה מרצון בהליך מקוצר, יהיה עליה להגיש את הבקשה לרשם החברות לאחר הסדרת חובות האגרה השנתית. כאשר החברה מעולם לא פתחה או סגרה את התיקים שלה ברשויות המס ומע"מ יהיה עליה למלא רק את תצהיר אי פעילות הדירקטורים. כאשר החברה עדיין לא סגרה את התיק שלה ברשות המיסים, יהיה עליה בנוסף למילוי תצהיר אי פעילות הדירקטורים, יש צורך לצרף אישור היעדר פעילות מרואה חשבון והעתקי דוחות עבור כל שנה בה תרצו לבקש פטור מאגרה שנתית.
פירוק חברה יכול להיעשות הן באופן כפוי, והן באופן רצוני. הדבר המייחד את הליך הפירוק מרצון הוא שהוא מתקיים מחוץ לכותלי בית המשפט ומחוץ לפיקוחו.
מקובל לחלק את פירוק החברה מרצון לשני סוגי משנה מרכזיים:
א. פירוק מרצון ע"י בעלי המניות בחברה.
ב. פירוק מרצון ע"י הנושים.
פירוק מרצון על ידי בעלי המניות בחברה
בעלי המניות בחברה מוסמכים לקבל את ההחלטה על הפירוק מרצון של החברה. ישנן מספר עילות לקבלת ההחלטה על הפירוק. כל עילה דורשת רוב אחר של האסיפה הכללית לשם קבלתה:
א. העילה הראשונה הינה הנדירה ביותר – שתמה התקופה שנקבעה בתקנון לסיומה של החברה או שאירעה סיטואציה שבגינה החברה צריכה על פי התקנון להתחסל. כלומר אם יש הוראה שקובעת כי החברה תפורק במועד כלשהו או בקרות אירוע מסוים – אין זה אומר שהחברה תפסיק מלפעול באופן אוטומטי. אלא על בעלי המניות בחברה לקבל החלטה על כך.
ב. המקרה השני הוא בו יש לחברה חובות שבגינם היא לא יכולה להמשיך בעסקים הרגילים שלה, יש צורך לקבל החלטה שלא מן המניין של בעלי המניות באסיפה הכללית.
ג. המקרה השלישי הוא בו לא מתמלאות העילות לפירוק החברה בסעיפים הקודמים, אבל בעלי המניות בכל זאת רוצים לפרק את החברה. במקרה זה יש צורך ברוב שמתקבל בהחלטה מיוחדת של בעלי המניות לפירוק מרצון של החברה.
יש לציין כי הפקודה אינה קובעת זמן מוגדר להגיש הצהרת כושר של הפירעון בטרם כינוסה של האסיפה. כפי שנראה בהמשך-במקרה של פירוק על ידי נושים, יש צורך גם דו"ח של הנכסים והתחייבויות למועד המאוחר ביותר.
התערבות ביהמ"ש בהחלטה לפירוק מרצון
במהלך השנים, הכירה הפסיקה במצבים בהם בית המשפט יכול להתערב בהליך של פירוק מרצון, לא רק במקרים בהם לא התקיימו ההליכים הדרושים לשם החלתה אלא גם במקרים בהם כאשר יש תרמית או עושק של המיעוט בקבלת ההחלטה. על בעלי השליטה בחברה חלה חובת אמונים הבאים לידי ביטוי בענייננו בקבלת ההחלטה לפירוק.
פירוק חברה מרצון מניות על ידי נושי החברה
אפשרות נוספת של פירוק חברה מרצון הינה על ידי נושי החברה. סיטואציה זו באה לידי ביטוי בדרך כלל במקרים בהם החברה חדלת פירעון ואינה יכולה להחזיר את חובותיה לנושים, ובעלי המניות בחברה אין אינטרס כלכלי בפירוק.
במקרה זה הנושים ימנו את המפרק על פי בחירת מפרק של בעלי המניות. כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה של נושה לפירוק החברה, החברה לא מוסמכת לקבל החלטה של פירוק מרצון ללא אישור של בית המשפט. בהליך שכזה – החברה צריכה לשכנע את בית המשפט כי פירוק מרצון עדיף במקרה זה על פני פירוק כפוי של בית המשפט.
למעשה, השליטה של הנושים בפירוק באה לידי ביטוי בעוצמתה הגבוהה ביותר במינוי אישיות המפרק. יש לציין כי נושה אשר הינו משתתף בחברה, לא שוללת את זכותו להצביע באסיפה של הנושים לשם מינוי המפרק.
אלמנטים נוספים בהם באה לידי ביטוי שליטת הנושים בהליך הפירוקי הינה בקביעת שכר המפרק. הסמכות לקבוע את שכר המפרק נקבעת על ידי וועדת הביקורת, ובמידה ואינה קיימת – הזכות מוקנית לנושים.
כמו כן הנושים הם אלו שמוסמכים לאשר לדירקטורים של החברה לפעול לאחר ההחלטה לפירוק מרצון של החברה חדלת הפירעון.
הליך פירוק של חברה מרצון הינו הליך הטומן בחובו יתרונות רבים על פני הליך פירוקי מטעם בית המשפט. עם זאת לא בכל סיטואציה פירוקית תתאים בקשה להפעלת הליך זה.
