השלב המרכזי בהליכי הפירוק הוא שלב חלוקת הנכסים בפירוק. לאחר שהמפרק הכניס אל תוך קופת הפירוק את כל הנכסים והכספים שניתן יהיה לממשם, מגיע השלב המרכזי שבו מחולקים הנכסים והמסה הפיננסית.
החלוקה מתבצעת כלפי גורמים שונים ובראשם הנושים. הנושים הם גופים כלכליים שנתנו אשראי לצורך ניהול עסקי במהלך פעילותה העסקית. כמו כן, חלוקת הנכסים מבוצעת כלפי נושים נזיקיים.
נושים אלו אינם מקבלים את מסת הנכסים מכוח נתינת אשראי קודמת, אלא מכוח אי בחירה – דהיינו החברה ביצעה עוולה נזיקית כלפי אותם נושים ומכוח עוולה זו נובעת חבותם.
כלליים בסיסיים בחלוקת נכסים בפירוק
הכלל היסודי בחלוקת הנכסים הוא כלל השוויון. הכלל הזה קובע כי הנושים זכאים לקבל את מסת הנכסים באופן שווה שעומד לחלוקה.
הרציונל העומד מאחורי כלל זה הוא בכדי למנוע עדיפות של אחד הנושים שבעל כוח לעומת נושים אחרים. למרות הפעלת כלל זה, ישנה אבחנה ברורה בין נושים מובטחים של החברה לבין נושים רגילים. נושה מובטח מוגדר על פי סעיף פשיטת הרגל כמי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע מהחייב. כך למשל, קיום תיק הוצאה לפועל כנגד החברה אינו מקנה עדיפות כלשהיא וכל החובות נבחנים במשותף. מומלץ לנושה להיות מיוצג על ידי עורך דין הוצאה לפועל על מנת שיוודא שזכויותיו נשמרות בהתאם לסדרי הדין.
גם בתוך הנושים המובטחים יש חלוקה בין נושים בעלי שעבוד קבוע לבין נושים בעלי שעבוד צף בנכסי החברה. נושה בעל שעבוד קבוע על נכסי החברה מונע מן החברה לעשות כל פעולה בנכס הכפוף לשעבוד ללא הסכמה מפורשת של הנושה המובטח.
לעומתו, נושה בעל שעבוד צף בלבד, מאפשר לחברה להמשיך לעסוק בנכסים שלה כרצונה, עד שמועד השעבוד יהפוך לקבוע על פי ההסכם ביניהם. סוגי הבטוחות הללו משפיעים באופן ישיר גם על סדר העדיפות בחלוקת מסת הנכסים בהליך פירוקה של החברה.
עדיפותו של נושה מובטח בחלוקת נכסי הפירוק
ההיגיון העומד מאחורי עדיפותו של הנושה המובטח היא יצירת תמריץ בו הנושים ימשיכו לתת אשראי והלוואות לחברות ולגופים, אשר ידעו בידיעה בטוחה כי במקרה של חדלות פירעון ובעיות כלכליות של החברה הדורשות את פירוקה, תורם יקודם בהליך חלוקת מסת הנכסים על פני אחרים.
הנושה המובטח לא כפוף לאיסורים שחלים על נושים רגילים של החברה בנוגע לפתיחת הליכי הפירוק. כלומר הנושה המובטח יכול על פי חוקי הפירוק לממש את הערבות באחת מן הדרכים שיבחר. מצד אחד הנושה המובטח יכול להגיש תביעת חוב על פני זכותו להיפרע מהבטוח העומדת לזכותו.
האופציה השנייה והנפוצה בדרך כלל היא שבו הנושה המובטח נוקט בהליך שבו הוא יממש את הבטוחה. כללים אלו מגבילים את פעולתו של המפרק באופן משמעותי. כמובן שהנושה המובטח חייב להודיע למפרק על כוונתו הברורה לממש את הבטוחה. הודעה זו צריכה להיות בכתב ומעביר את בקשתו אל המפרק שיהיה כפוך אליה מכאן ואילך.
סדר העדיפות בפירוק
סדר העדיפות קמה זכות ראשונה לנושה בעל "שעבוד ראשון" על נכסי החברה. שעבוד זה חל על שעבוד ראשון על מקרקעין – כלומר שזכותו של הנושה על המקרקעין גבורת על זכותו של בעל שעבוד קבוע על הנכס, תחת שעבוד ראשון זה כלולים גם שעבוד על כלי שיט, ושעבוד על דמי הוצאה לפועל.
הדרגה השנייה הינה נושים מובטחים בשעבוד קבוע כמו כן חלים בגדר זה גם שעבודים מיוחדים כמו זכות עיכבון או הערת אזהרה.
מעמדו של נושה נזיקי
כמו כן יש לציין כי מעמדו של הנושה הנזיקי, אשר נפגע עקב עוולה נזיקית שנגרמה כלפיו על ידי החברה, יקבל עדיפות משמעותית על פני הנושים האחרים.
